תלמוד - שקלים ח א

ברם כמ"ד אין תורמין לא על הגבוי <ולא על הממושכן> ועל העתיד לגבות לא בדא:
בני העיר ששלחו את שקליהם כו':
א"ר אלעזר דר' שמעון היא דר' שמעון אומר קדשים שהוא חייב באחריות כנכסיו הן א"ר יוחנן ד"ה היא משום שבועת תקנה. ע"ד דרבי יוחנן ניחא נשבעים לגזברים ואם לאו נשבעים לבני העיר ובני העיר שוקלים אחרים תחתיהן משום שבועת תקנה אלא לרבי לעזר נשבעים לבני העיר הדא היא דר' שמעון נשבעים לגזברים גיזברים מאי עבידתייהו נשבעים לבני העיר במעמד גיזברים כי היכי דלא לחשדינהו אי נמי דלא נשוו להו פושעים אע"פ שקבלו בני העיר לשלם אין ההקדש יוצא בלא שבועה:
הפריש שקלו ואבד ר' יוחנן אמר חייב באחריותו עד שימסרנו לגיזבר רבי שמעון בן לקיש אומר הקדש ברשות הגבוה בכל מקום שהוא מתניתא פליגא על ר"ש בן לקיש נשבעין לבני העיר ובני העיר שוקלין תחתיהן לא עוד היא משום שבועת תקנה:
תני הראשונים נופלים לתיקלין חדתין והשניים נופלים לתיקלין עתיקין. אלו הן הראשונים ולא הן השניים רבי פינחס בי ר' חייא <חנינא> ור' אבא מרי חד אמר אלו ששלחו בני העיר תחילה וחרנה אמר אלו שהגיעו לידי גזברין תחילה: