תלמוד בבליתלמוד - כריתות כח ב
כריתות כח ב - גמרא
בקינוח סעודה אמרו כל ימיו לא היה נותר בעזרה צווחה שלישית שאו שערים ראשיכם ויכנס אלישמע בן פיכאי תלמידו של פנחס וישמש בכהונה גדולה צווחה רביעית פתחו שערים והוציאו יששכר איש כפר ברקאי שמכבד עצמו ומבזה קדשי שמים מאי הוי עביד הוה כריך שיראי על ידיה והוה עביד עבודה מאי סליקא ליה ינאי מלכא ומלכתא הוו יתבין מלכא אמר גדיא יאי ומלכתא אמרה אימרא יאי אמרו נשייליה ליששכר איש כפר ברקאי דכהן גדול הוא וקים ליה קדירה שיילוהו א"ל אי גדיא יאי ייסק לתמידא בהדי דאמר אחוי בידיה אמר להון מלכא הואיל ואחוי בידיה קוצו לידיה דימינא יהיב שוחדא קציוה לידיה שמאלא שמע מלכא אמר ליקצו נמי לידיה דימינא אמר רב יוסף בריך רחמנא דשקליה ליששכר איש כפר ברקאי למטרפסיה אמר רב אשי ולא הוה תני ליה דתנן כבשים קודמין לעזים בכל מקום יכול מפני שמובחרין ת"ל (ויקרא ד, לב) ואם כבש מלמד ששניהן שקולין כאחת רבינא אמר אפילו מקרא נמי לא קרא דכתיב (ויקרא ג, ז\יב) אם כבש אם עז:
א"ר אלעזר א"ר חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר (ישעיהו נד, יג) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך:
הדרן עלך המביא אשם וסליקא לה מסכת כריתות
פירוש רש''י על מסכת כריתות דף כח ב
בקינוח סעודה . לאחר אכילתו: כריך ידיה בשיראי . כדי שלא ילכלך ידיו בבשר ובדם: אחוי בידיה . בלשון גסות וליצנות ומרד במלכות: למטרפסיה . לגמולו. לישנא אחרינא למלקותו: לא תנא . לא שנה משנה: ואם כבש . היינו קרא דמתני' דקדריש מיניה ר"ש ששניהם שקולים דכתיב לעיל מיניה והביא (את) קרבנו שעירת עזים: