מסכת מנחות - פרק יג - משנה ז

הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה, וּשְׁלָמִים, יָבִיא כֶבֶשׂ. פֵּרַשְׁתִּי מִן הַבָּקָר וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי, יָבִיא פָר וּפָרָה עֵגֶל וְעֶגְלָה. מִן הַבְּהֵמָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי, יָבִיא פַר וּפָרָה, עֵגֶל וְעֶגְלָה, אַיִל וְרָחֵל, גְּדִי וּגְדִיָּה, שָׂעִיר וּשְׂעִירָה, טָלֶה וְטַלְיָה:

תודה ושלמים. תודה או שלמים:

יביא כבש. פחות שבתודה ושלמים:

יביא פר ופרה. דתודה ושלמים איכא לספוקי בזכרים ונקבות:

ורחל. נקבה בת שתי שנים:

גדי. בן שנה מן העזים:

שעיר. עז בן שתי שנים:

טלה. כבש בן שנתו:

יביא פר ופרה. עגל ועגלה. ג"כ דעת ר'. הרמב"ם:

איל ורחל. פי' הר"ב. רחל נקבה בת שתי שנים. וה"ל לפרש איל בן שתי שנים כדתנן במ"ג פ"ק דפרה:

גדי וגדיה שעיר ושעירה טלה וטליה. וכן גי' הר"ב אבל במשנה שבגמ' גרסינן שעיר ושעירה קודם גדי וגדיה. וכדתנן לעיל וכך נראה דשונה אותם כסדר גדלם: