מסכת אהלות - פרק י - משנה ג

מִקְצָת טֻמְאָה בַבַּיִת וּמִקְצָתָהּ כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה, הַבַּיִת טָמֵא, וּכְנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַבַּיִת טָמֵא, כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם יֵשׁ בַּטֻּמְאָה כְדֵי שֶׁתֵּחָלֵק וּתְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת וּתְטַמֵּא כְנֶגֶד הַטֻּמְאָה, טָמֵא. וְאִם לָאו, הַבַּיִת טָמֵא, כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר:

כנגד ארובה. בארובה שאין בה פותח טפח:

וכנגד הטומאה טמא. היינו המאהיל על הטומאה:

כדי שתחלק. שיהיה במקצת הטומאה שיעור כדי לטמא באוהל, דהיינו כשיהיה בכולה שני זיתים. או יותר. והלכה כר׳ יוסי:

ר"י אומר אם יש כו'. כנגד הטומאה טמא. כתב הר"ב דהלכה כר"י. וכ"כ הרמב"ם. וצ"ל דכנגד הטומאה טמא. דוקא כשקדמה הטומאה את רגלו. דלא תקשה הלכתא אהלכתא:

ותטמא כנגד הטומאה . כנגד הטומאה טמא. כן הוא בנוסחת מהר"ם ז"ל: