תלמוד - סוטה י ב

אלא ויקריא . למד לבריות לקרות שם בשם ה' אל עולם: כיצד לאחר שאכלו ושתו . משלו היו עומדין לברכו לאברהם והוא אומר להם וכי משלי אכלתם: שכסתה פניה בבית חמיה . ולא ראה אותה כל הימים שגדלה בביתו לפיכך לא הכיר בה: אמוץ . אביו של ישעיהו ואמציה מלך יהודה אחים הוו ואמציה מזרע דוד היה ואמוץ אחיו נביא היה אלמא נביאים נפיק מינה: היא מיתוצאת . הוי משמע לשון הוצאה בעל כרחה היא מוצאת משמע לשון מציאה: סימניה . חותמו ופתילים ומטה שבא סמאל שהוא שר של אדום וריחקן כדי שתשרף ולא יצא דוד ממנה המכה את אדום בגיא מלח: יונת אלם רחוקים . על עסקי הרחקה שנעשו סימניה רחוקים: לדוד מכתם . לאותה שהיתה ראויה ועומדת לצאת ממנה דוד: ותם . תמים בדרכיו: שהוא מך . עניו: מכתו תמה . מקום מילה שהוא ראוי למכה היה תם ושלם שלא הוצרך לחסרו: ד"א כשם שבקטנותו . קודם שמלך: כך בגדולתו . לאחר שמלך ולשון מכתם שהיתה תמה מכתו מתחלתו ועד סופו לא נחסר ענוותנותו ולא נשתנית: והיא שלחה וגו' לאיש אשר אלה לו . ולא שלחה לו לאמר ממך אני הרה והרי סימנין שלך: ותימא ליה מימר . לשליח אמור לו שממנו אני הרה ואלו סימניו: ואל ילבין כו' . אף זו נוח היה לה לישרף ואל תלבין פניו לפיכך שלחה לו אם יודה ויגלה הוא עצמו את הדבר יגלה ואם לאו תשרף ולא תגלה היא את הדבר: בהכר בישר . אל אביו דבר שנצטער בו ובהכר בשרוהו: מנא ידע . שממנו היא מעוברת שמא אף אחרים באו עליה: ויאמר . בת קול אמרה: כבושים . דברים עלומים שנגזרו מלפני שיצאו מזו מלכים ואי אפשר לצאת אלא מיהודה דכתיב (בראשית מט) גור אריה יהודה כבושים דברי סתר גזירת המלך כמו בהדי כבשי דקודשא בריך הוא למה לך בברכות (דף י.) גבי חזקיה: כיון שידעה . שידע בה שהיא צדקת ולשם שמים נתכוונה: מקץ ימים לימים . משנה לשנה שנזיר עולם היה ומגלח אחת לי"ב חודש: דקריב רישיה לגבי גופיה . שהיה ראשו מושלך רחוק מגופו וקירבו: שלקח מקח רע לעצמו . והכי קאמר קרא ואבשלום לקח לו את המצבה הזאת בחייו ויצב לו את מצבת אשר בעמק המלך: עצה עמוקה . של הקב"ה שהוא מלך עולם שגזר על דוד כן במעשה בת שבע:

נוח לו לאדם שיפיל את עצמו לתוך כבשן האש . כדאמר בפ' הזהב (ב"מ דף נח:) כל היורדין לגיהנם עולין חוץ משלשה וחד מינייהו המלבין פני חבירו ברבים ואומר נמי (שם נט.) נוח לו לאדם שיבעול ספק אשת איש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנלן מדוד ונראה האי דלא חשיב ליה (פסחים דף כה.) בהדי ג' עבירות שאין עומדים בפני פקוח נפש עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים משום דעבירת הלבנת פנים אינה מפורשת בתורה ולא נקט אלא עבירות המפורשות: יצאת בת קול ואמרה ממני יצאו כבושים . בשלהי מסכת מכות (דף כג:) מסיק דהכי גמירי לה: דקרב רישא לגבי גופיה . תימה רבי מאיר דאמר בחלק (סנהדרין דף קג:) אבשלום אין לו חלק לעולם הבא א"כ סבירא ליה דקרב רישיה לגבי גופיה ולא סבירא ליה דאייתיה לעלמא דאתי מכל מקום אסקיה משבעה מדורי דגיהנם ואם כן אמאי לא חשיב ליה בהדי אחז ואחזיה דאמר (שם קג.) לא חיין ולא נידונין וי"ל דלא חשיב אלא מלכים: דאייתיה לעלמא דאתי . ואי קשיא הא אמרו בחלק (סנהדרין דף קד.) ברא מזכי אבא אבא לא מזכי ברא כדכתיב ואין מידי מציל אין אברהם מציל את ישמעאל ולא יצחק את עשו אבל הבן מציל את האב כגון יאשיהו שלא מנו את אמון וי"ל משום דאבשלום נטל את שלו בעולם הזה שנהרג במיתה משונה הועילה לו תפלת אביו דומיא דיהויקים דאמר התם שהיה כתוב על גולגלתו זאת ועוד אחרת ונפרע ממנו לאחר מיתה לא מנו אותו ועוד אבשלום לא עבד עבודת כוכבים א"נ מצי למימר הא דאמר אבא לא מזכי ברא היינו משום כבוד האב אין מונעין מלמנותו עם רשעים בלא תפלה אבל תפלה מועלת ודוד התפלל על אבשלום: