תלמוד בבליתלמוד - זבחים ס א
זבחים ס א - גמרא
אמה אל הכתף ומה ת"ל (שמות כז, א) ה' אמות משפת מזבח ולמעלה ומה ת"ל (שמות כז, א) ושלש אמות קומתו משפת סובב ולמעלה ור' יהודה כי גמיר גזירת שוה ברחבה הוא דגמיר ולרבי יהודה הא קא מיתחזי כהן נהי דכהן מיתחזי עבודה דבידו לא מיתחזי בשלמא לרבי יהודה היינו דכתיב (מלכים א ח, סד) קידש אלא לרבי יוסי מאי קידש להעמיד בה מזבח בשלמא לרבי יוסי היינו דכתיב קטן אלא לרבי יהודה מאי קטן הכי קאמר מזבח אבנים שעשה שלמה תחת מזבח הנחשת קטן הוה במאי פליגי מר סבר דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מפנים ומר סבר דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מבנין אמר רבא מודה רבי יהודה בדמים דתניא רבי יהודה אומר כוס אחד היה ממלא מדם התערובות ושופכו על גבי מזבח שאם ישפך דמו של אחת מהן נמצא זה מכשירו ואי סלקא דעתך סבר רבי יהודה כולה עזרה מיקדשא הא איתעבידא ליה מצוותיה ודלמא משום דקסבר שפיכה מכח האדם בעינן אם כן נשקליה ונשפיך ליה אדוכתיה ודלמא משום דבעינן מצוה מן המובחר אמר רבי אלעזר מזבח שנפגם אין אוכלין בגינו שירי מנחה שנאמר (ויקרא י, יב) ואכלוה מצות אצל המזבח וכי אצל המזבח אכלוה אלא בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר אשכחן שירי מנחה קדשי קדשים מנלן ת"ל קדש קדשים קדשים קלים מנין אמר אביי אתיא מדרשא דר' יוסי דתניא ר' יוסי אומר ג' דברים משום
פירוש רש''י על מסכת זבחים דף ס א
משפת מזבח ולמעלה . למעלה מן המזבח היה גובהן ה' אמות: משפת סובב ולמעלה . עד מקום הקרנות ולמטה הימנו ו' אמות וגובה הקרן אמה: ור' יהודה . אומר דברים ככתבן כי גמיר ג"ש דרבוע רבוע ברחבה דגמיר למימר דמאמצעיתו מודד וממזבח דיחזקאל וכדלעיל: ולרבי יהודה . נהי נמי דדברים ככתבן הא קא מיתחזי כהן דהא גובהו שלש וקלעים אינן אלא חמש והוא עצמו ג' אמות נמצא ראשו למעלה מן הקלעים: בשלמא לרבי יהודה היינו דכתיב קידש . המלך את [תוך החצר] וגו' שהוצרכה כל הרצפה לקדשה לשם מזבח וקדושתה בשירי מנחה ובשיר כדאמרי' בשבועות (דף יד.): מאי קידש . את תוך החצר: ומשני קדשו לשם עזרה להעמיד בו מזבח אבנים: בשלמא לר' יוסי . דאמר של שלמה גדול ושל משה קטן: היינו דכתיב קטן . אמזבח הנחשת והכי קאמר העמיד מזבח אבנים כי מזבח הנחשת קטן: אלא לרבי יהודה . דאמר כולה רצפה קידש דמזבח שלמה לא יכול להכיל העולה: מאי קטן . דכתיב אמזבח הנחשת הא דשלמה גופיה קטן הוה: הכי קאמר כו' . ומשום דקאי במקום מזבח הנחשת וחילופו הוא קרי ליה מזבח הנחשת ובדברי הימים (ב ד) קרי ליה הכי בהדיא ויעש (המלך) מזבח נחשת כ' אמה ארכו וכ' אמה רחבו ואמקום המערכה קאי: במאי קמיפלגי . ר' יוסי דגמיר רבוע רבוע ממזבח הזהב ורבי יהודה דגמיר לה משל יחזקאל: כלי מכלי . מזבח הנחשת והזהב כלים הם: מודה ר' יהודה בדמים . דאע"ג דאמר רבי יהודה כל העזרה מקודשת הני מילי להקטיר חלבים אבל לזריקת דמים לא: מדם התערובת . של פסחים מעל הרצפה: בגינו . בשבילו: וכי אצל המזבח אכלוה . והלא כל העזרה כשרה לכך דכתיב במנחה מצות תאכל במקום קדוש (ויקרא ו): קדש קדשים . בג"ש דקדש קדשים ילפי מהדדי: משום ג' זקנים . דבר אחד מפי כל זקן וזקן:
פירוש תוספות על מסכת - זבחים ס א
הכי קאמר מזבח אבנים שעשה שלמה תחת מזבח הנחשת . תימה דבפ' במה בהמה (שבת דף נה.) אמרינן ויעמוד אצל מזבח הנחשת מזבח הנחשת מי הוה אמר להן הקב"ה התחילו ממקום שאומרים שירה לפני בכלי נחשת ואמאי לא אמר כי הכא וי"ל דהתם מה לו להזכיר מזבח הנחשת כלל: מודה רבי יהודה בדמים . תימה מאי קס"ד מעיקרא והא קרן ורבוע יסוד מעכבין: קדשים קלים מנין . תימה דלא יליף מהיקשא מזאת התורה: אתיא מדרשא דרבי יוסי . תימה ל"ל ג"ש דקדש קדשים ועוד [קדשים קלים] גופה נילף ממעשר וכי תימא מה למעשר שכן טעון וידוי וכסף וצורה בכור יוכיח ועוד דבהאי קרא דמייתי דמקיש מעשר לבכור נמי כתיב חטאת ואשם דתניא בספרי פרשת ראה אנכי בקרכם וצאנכם אלו חטאות ואשמות וכן בקרא דלא תוכל לאכול בשעריך דריש פרק בתרא דמכות (דף יז.) בקרך וצאנך אלו חטאות ואשמות: