מסכת כתובות - פרק א - משנה ג

הַגָּדוֹל שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה, וְקָטָן שֶׁבָּא עַל הַגְּדוֹלָה, וּמֻכַּת עֵץ, כְּתֻבָּתָן מָאתַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מֻכַּת עֵץ, כְּתֻבָּתָהּ מָנֶה:

שבא על הקטנה. פחותה מבת שלש שנים ויום אחד שאין ביאתה ביאה:

וקטן. פחות מבן תשע שאין ביאתו ביאה ובא על הגדולה:

ומוכת עץ. שנתקע לה עץ באותו מקום:

כתובתן מאתים. אם נישאו סתם:

וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה. והלכתא כותייהו. ואפילו לא הכיר בה, כתובתה מנה, ולא הוי מקח טעות:

וקטן שבא על הגדולה. פי' הר"ב פחות מבן תשע ר"ל ויום אחד. וכדתנן בפ"י דיבמות. ומ"ש שאין ביאתו ביאה ומכ"מ לא דמי לקטנה הנבעלת דהתם בתוליה חוזרין כמ"ש לעיל וכפירש"י בכאן אבל קטן והשיר הבתולין לא עדיפא ממוכת עץ אלא הכא בלא השיר בתולים איירי כך כתבו התוספות והרא"ש: