מסכת שבועות - פרק ד - משנה ח

מסכת שבועות - פרק ד - משנה ח

מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, אִם לֹא תָבֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי לִתֶּן לִי מָאתַיִם זוּז וְלֹא נָתַן לִי, הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִים, שֶׁאֵין חַיָּבִין אֶלָּא עַל תְּבִיעַת מָמוֹן כְּפִקָּדוֹן:

פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת שבועות - פרק ד - משנה ח

שאמר איש פלוני ליתן לי וכו׳ פטורים. דכתיב בשבועת העדות תחטא, וכתיב בשבועת הפקדון תחטא, מה שבועת הפקדון על תביעת ממון שיש לו על חבירו, אף שבועת העדות צריך שתהיה על תביעת ממון שיש לו עליו, וזה שטוען שאמר איש פלוני ליתן לי מאתים זוז אינה תביעת ממון שיש לו על חברו, שאפילו הוא כדבריו שאמר לו חברו שיתן לו מאתים זוז אין חברו חייב בו כלום בשביל אמירה זו:

פירוש תוספות יום טוב: ביאור הענין על מסכת שבועות - פרק ד - משנה ח

שאמר איש פלוני ליתן לי וכו' פטורים. פירש הר"ב שאפי' הוא כדבריו אין חברו חייב ליתן לו כלום בשביל אמירה זו ואפי' הוא עני אינו חייב לו אלא מטעם נדר ונמצא שאין עליו חיוב ממון בשום צד. שאין ב"ד יורדין לנכסיו אם אינו רוצה לקיים נדרו. אלא שמנדין אותו או מכין אותו עד שיקיים מוצא שפתיו. נראה לי:

מאתים זוז. עמ"ש בזה במשנה ו' פ"ג דסנהדרין:

כפקדון. עמ"ש בפרק בתרא משנה ב':