מסכת תענית - פרק ג - משנה ז

מסכת תענית - פרק ג - משנה ז

עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּשַׁבָּת, עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם אוֹ נָהָר, וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְעֶזְרָה וְלֹא לִצְעָקָה. שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי אוֹמֵר, אַף עַל הַדֶּבֶר, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:

פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת תענית - פרק ג - משנה ז

המטרפת. מתחבטת ומשתברת, כמו ביצה הטרופה בקערה:

לעזרה. לקבץ את העם שיבואו לעזור ולהושיע. והלכה שאין תוקעים עליהם בשופר או בחצוצרות בשבת אלא אם כן הוצרכו לתקוע לקבץ את העם, אבל מתענים זועקים ומתחננים עליהם בשבת:

שמעון התימני. מתמנת היה:

אף על הדבר. מתריעין בשבת:

ולא הודו לו חכמים. להתריע על הדבר בשבת. אבל בחול מתריעין:

פירוש תוספות יום טוב: ביאור הענין על מסכת תענית - פרק ג - משנה ז

מתריעין. בענינו. רש"י. והכי איתא בסוף פ"ק בגמרא. וכתב הר"ן דאע"ג דכל מתריעין סתמא אף תענית במשמע כדלעיל הכא שאני שלפי שהדבר ידוע שאסור להתענות בשבת ממילא משמע דכי תנן מתריעין בלא תענית קאמר. ע"כ. ומ"ש הר"ב דהלכה שאין תוקעין בחצוצרות כו' פי' המגיד שאין תקיעתן דבר ברור שיציל. ע"כ. ומ"ש הר"ב אבל מתענין כ"כ הרמב"ם בפירושו ובחבורו פרק א' מהלכות תענית. וכתב המגיד דדבריו תמוהים וצ"ע. אבל הטור סימן תקע"ו השמיט מדברי הרמב"ם תיבת מתענין וכתב הב"י שכך נראה שהיא הנוסחא בדברי הרמב"ם. שהרי בהלכות שבת פ"ב ופ"ל שכתב זועקות על אלו בשבת. לא כתב שמתענין ע"כ:

על עיר שהקיפוה כו' ובכל אלו לא פירש במשנתינו בחול מה דינם. והר"ן במשנה ג' כתב שאין מתענין עליהם אפילו בחול לא בעיר עצמה ולא בסביבותיה. והביא ראיה מהגמ' וטעמא הרמב"ן פירש משום דכיון דמחמת הצרה ותוקף בהלתה אי אפשר לבני העיר להתענות אף סביבותיהן אין מתענין ואין זה מחוור אלא נראה לי משום דכל מתריעין דמשנתינו פי' בברייתא דהיינו בתעניות בה"ב משום דרצופין אין מטריחים על הצבור. וכשהסכנה בת יומא כי הא דהכא היה צריך לתעניות הרצופים. לפי שסכנתה בכל יום והצלתה צריכה שתהא נחפזת מאד ואין מטריחין כו' גם אין מקום לתעניות בה"ב. לא ראו לגזור תעניות כלל. עכ"ל:

ולא לצעקה. שאין אנו בטוחים כ"כ שתועיל תפלתינו לצעוק עליהם בשבת. רש"י סוף פ"ק דף י"ד ע"א:

ולא הודו לו חכמים. כתב הר"ב אבל בחול מתריעין וא"כ מתני' דוקא בסביבותיה. וכר"ע דמשנה ד'. וכבר כתבתי בשם ב"י במשנה ה' דלהרמב"ם ההוא מתני' נמי כרבי עקיבא. אבל הרמב"ם פי' דהדין אצלינו שאין מתריעין על הדבר כל עיקר והכי מסקינן בגמרא דלא הודו לו כלל ואפילו בחול. ופירש"י דגזירה היא. וכתב הר"ן ומיהו ה"מ לומר שאין דנין עיר שיש בה דבר כעיר שהקיפוה עובדי כוכבים שנתריע עליה ברציפה ואפילו בשבת דליתא. ומיהו אותה העיר מתענה ומתרעת וסביבותיה מתענות ולא מתריעות כת"ק דרבי עקיבא ע"כ: