מסכת תענית - פרק ג - משנה ד
מסכת תענית - פרק ג - משנה ד
וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפֹּלֶת, אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת, וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת. אֵיזֶהוּ דֶבֶר, עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי, וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה מֵתִים בִּשְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה, הֲרֵי זֶה דֶבֶר. פָּחוֹת מִכָּאן, אֵין זֶה דֶבֶר:
פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת תענית - פרק ג - משנה ד
מפולת. שחומותיה הבריאות נופלות. אבל רעועות אין זו מפולת:
פירוש תוספות יום טוב: ביאור הענין על מסכת תענית - פרק ג - משנה ד
וכן עיר שיש בה דבר כו'. מלתא דפשיטא שאין בה מתון וצריכין להתענות מיד ועיין במשנה ז':
וכל סביבותיה. כדי להשתתף בצרתן ולבקש רחמים עליהן שהרי אינה מכה משולחת וסביבותיה דמשנה דלעיל איכא נמי לפרושי מהאי טעמא [דלא כפי' הר"ב]. הר"ן. ועיין במשנה דלקמן:
המוציאה ת"ק רגלי. הר"ן כתב דמלישנא דהמוציאה דייק מיניה הרמב"ם דאין הנשים והקטנים והזקנים ששבתו ממלאכה בכלל המנין הזה. והמגיד כתב דמרגלי דייק דהן הגברים לבד מטף וכיוצא בהן:
שלשה מתים בג' ימים. מת אחד בכל יום. רש"י:
פחות מכאן אין זה דבר. לשון הברייתא בגמרא. ביום א' או בארבע ימים אין זה דבר. וטעמא פירש רש"י דאקראי בעלמא הואי ולא קבע: