מסכת פסחים - פרק ז - משנה ח

לפני הבירה. כל המקדש כולו קרוי בירה. ושורפים אותו שם כדי לביישן, שיזהרו שלא יבואו עוד לידי טומאה:

מעצי המערכה. שלא לבייש את מי שאין לו עצים:

נטמא מיעוטו. וכן נותר של פסח טהור:

הציקנין. העצרנין. צרי עין, שורפין אותו מיעוט שנטמא, והנותר מפסח טהור, לפני הבירה:

או רובו. בגמ' רמי לה אדתנן סוף פ"ג מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קדש דחוזר על כזית ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה. ופליגי אמוראי. והרמב"ם כתב לאוקמתא דמוקי לה באכסנאי שמפני שאין לו בית עשאוהו כציקנין. כן כ' בסוף הלכות פסה"מ. ומפני כן לא הוצרך לכותבו בפ"ד מהק"פ ולא השמיטו כמו שחשב בכסף משנה:

הבירה. כתב הר"ב כל המקדש כולו קרוי בירה וכפירש"י. וזוהי דברי ריש לקיש בריש יומא ובפ' טבול יום בזבחים דף ק"ד וכ"פ בריש תמיד ובסוף פ"ק דמדות. ובריש פ"ג דפרה כתב גם כן דברי רבי יוחנן:

מעצי המערכה. וכתבו התוס' נראה הטעם משום דלב ב"ד מתנה עליהם לפי שהזקיקיהו לשורפו לפני הבירה כדי לביישו לא הטריחוהו להביא עצים משלו ויכול ליהנות משל הקדש וכן בציקנין התנו כמו כן דמתוך ציקנותן היו נמנעים מלשרפו ואתו לידי עבירה ע"כ. וז"ש הר"ב שלא לבייש מי שאין לו אמר רב יוסף בגמ' אהא דת"ר שאם בא לשרפו לפני הבירה מעצי עצמו אין שומעין לו וכתב הר"ב לומר דמעצי המערכה בדוקא מיתניא: