מסכת עירובין - פרק ט - משנה ד

הַבּוֹנֶה עֲלִיָּה עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים, וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפֻלָּשִׁים, מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בְּשַׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מְעָרְבִין לְמָבוֹי הַמְפֻלָּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:

על גבי שני בתים. והם בב׳ צדי רה״ר מטלטלין תחת העליה, דפי תקרה מכאן ומכאן יורד וסותם:

וכן גשרים המפולשים. ויש להם מחיצות מלמטה בשני הצדדים:

מערבין למבוי המפולש. הואיל ואיכא ב׳ מחיצות, דקסבר מבוי שיש לו שתי מחיצות מדאורייתא הוי רה״י. ואין הלכה כר׳ יהודה:

וחכמים אוסרים. הואיל ומפולש לא אמרי' פי תקרה יורד וסותם (ול"ק מהכא אפירש"י בגמרא באכסדרה בבקעה. דהכא מפולש לרה"ר והתם בבקעה דכרמלית. תוס' דסוכה ד' י"ח) וא"ת במתני' דלעיל דמוקמינן בקרן זוית לוקמה בב' רוחות זו כנגד זו דהוה מפולש וכרבנן. כתבו התוס' בד' צ"ד סד"ה משתי רוחות. דניחא ליה לאוקמיה בכל ענין. ע"כ:

ועוד אמר ר"י. כלומר ועוד זו מתיר אע"ג דליכא פי תקרה. גמ'. ומכלל הא כ"ש הך דלעיל דאיכא נמי פי תקרה. אלא דאמר ר"י להא דלעיל דקסבר דרבנן יודו לו בההוא [*ועי' מ"ש בס"ד פ"ד]:

מערבין. כלומר משתתפין. הר"ר יונתן. וכבר ראית כיוצא בזה פ"ו מ"ה: