מסכת סוכה - פרק א - משנה ה

וחבילי זרדין. מין קנים, ובעודן לחים בהמה אוכלתן, וכשיבשו עומדין להיסק:

אין מסככין. כשהן קשורים. ולא מפני שהן פסולים אלא פעמים שאדם בא וחבילתו על כתפו ומעלה ומניחה על גבי סוכה ליבשה ונמלך עליה לסכוך, והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי בפסול, וזה לא נעשה אפילו לצל אלא ליבש והוי עשוי בפסול:

וכולן. הפסולים ששנינו בסכך:

כשרים לדפנות. דסוכה סכך משמע ולא דפנות. הילכך סוכות תעשה לך מגרנך, אסכך משמע ולא אדפנות:

וחבילי זרדים. כתב הר"ב מין קנים. זה לשון רש"י מין קנים הן שעושין זרדים טויל"ש *) בלע"ז [ואוגדין] אותם ובעודם לחים וכו'. ע"כ. ועיין משנה ג' פרק ב' דשביעית:

אין מסככים בהם. פירש הר"ב דפעמים שאדם בא וכו' והוי עשוי בפסול. מסיים רש"י הלכך גזור רבנן שלא יסככו בחבילים אפילו הוא מטילן עליהם לשם סוכת החג גזירה משום חבילין דכל השנה דאיכא פסול דאורייתא ע"כ. ומ"ש הר"ב וזה לא נעשה אפילו לצל. דאע"ג דלא בעו סוכה לשם חג [כב"ה דריש פרקין] לשם סוכה בעינן ולצל הוא דמקריא סוכה שסוככת מן החורב. רש"י דף ח' ע"ב:

וכולן כשרות לדפנות. כתב הר"ב דסכה סכך משמע ולא דפנות. מסיים רש"י ודנפקא לן דפנות. מבסכת בסכת בסכות. [כדפירש הר"ב בר"פ] מייתורא דקראי ילפינן ולא ממשמעותא. הלכך תעשה באספך מגרנך. אסככה הוא דקאי: