מסכת יומא - פרק ו - משנה ג

מסכת יומא - פרק ו - משנה ג

מְסָרוֹ לְמִי שֶׁהָיָה מוֹלִיכוֹ. הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהוֹלִיכוֹ, אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ הַכֹּהֲנִים גְּדוֹלִים קֶבַע וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִין אֶת יִשְׂרָאֵל לְהוֹלִיכוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַעֲשֶׂה וְהוֹלִיכוֹ עַרְסְלָא, וְיִשְׂרָאֵל הָיָה:

פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת יומא - פרק ו - משנה ג

אלא שעשו הכהנים קבע. להיות משלחין אותו ולא היו ב״ד של כהנים מניחין את ישראל להוליכו:

ערסלא. שם האיש:

פירוש תוספות יום טוב: ביאור הענין על מסכת יומא - פרק ו - משנה ג

הכל כשרים להוליכו. מהו דתימא כפרה כתיבא ביה ולבעי כהן קמ"ל דאיש כתיב להכשיר את הזר. גמרא:

הכהנים גדולים. בי"ס ל"ג גדולים. אבל הרמב"ם העתיק גדולים. בפרק ג' מהלכות עבודת י"כ: