מסכת מקוואות - פרק ג - משנה ד

מסכת מקוואות - פרק ג - משנה ד

מִכְּלִי אֶחָד, מִשְּׁנַיִם וּמִשְּׁלשָׁה, מִצְטָרְפִין. וּמֵאַרְבָּעָה, אֵין מִצְטָרְפִין. בַּעַל קֶרִי הַחוֹלֶה שֶׁנָּפְלוּ עָלָיו תִּשְׁעָה קַבִּין מַיִם, וְטָהוֹר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, מִכְּלִי אֶחָד, מִשְּׁנַיִם וּמִשְּׁלשָׁה, מִצְטָרְפִין. מֵאַרְבָּעָה, אֵין מִצְטָרְפִין. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁהִתְחִיל הַשֵּׁנִי עַד שֶׁלֹּא פָסַק הָרִאשׁוֹן. וּבַמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְרַבּוֹת. אֲבָל נִתְכַּוֵּן לְרַבּוֹת, אֲפִלּוּ קֹרְטוֹב בְּכָל הַשָּׁנָה, מִצְטָרְפִין לִשְׁלשָׁה לֻגִּין:

פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת מקוואות - פרק ג - משנה ד

מכלי אחד משנים וכו׳ סיומא דמלתייהו דרבנן היא:

תשעה קבין מים. בעל קרי חולה שאינו יכול לטבול, אם נתנו עליו תשעה קבין מים, טהור. ואשמעינן מתניתין דלא שנא מכלי אחד לא שנא משנים או שלשה כלים:

וכן טהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין. דפוסל את התרומה, כדאמרינן פרק קמא דשבת [דף יג], הני שלשה לוגין משנים או שלשה כלים מצטרפין, מארבעה אין מצטרפין:

במה דברים אמורים. דמשנים ושלשה כלים מצטרפין:

בזמן שלא נתכוין לרבות. אמקוה קאי, שלא נתכוין להוסיף עליו כדי להרבות בו מים:

אפילו קרטוב. שיעור מועט, אחד מס״ד בלוג:

פירוש תוספות יום טוב: ביאור הענין על מסכת מקוואות - פרק ג - משנה ד

ומד' אין מצטרפין. ובפ"ק דתמורה מ"ד כתבו הר"ב והרמב"ם דאין כן הלכה ושם הארכתי בזה בס"ד:

[*בעל קרי. החולה שנפלו עליו ט' קבים מים טהור. ואמרינן התם [ספ"ג דברכות] בנתינה אבל לא בטבילה. הר"ש. ואע"ג דבברייתא ליתא חולה מ"מ הכי מפרשא התם בסוגיא וכן בפ"ב דגיטין דף טז. אמר רב פפא הרי אמרו בעל קרי חולה כו'. והא דבספ"ג דברכות תנן דבעל קרי צריך טבילה וטבילה במ' סאה היא ועיין רפ"ח דמכילתין. ההיא בתקנת עזרא כדפי' הר"ב שם ומסקינן בפ' מי שמתו (ברכות דף כ"ב) דעזרא תיקן טבילה לבריא המרגיל [ממשיך את הקרי עליו שמשמש מטתו] ארבעים סאה ואתו רבנן והתקינו לבריא לאנסו ט' קבין. שכן שיערו לרחיצת כל הגוף. וכ"כ בשם הראב"ד במ"ג פ"ק דעדיות]:

בזמן שלא נתכוין לרבות. פי' הר"ב כדי להרבות בו מים. שיהיו בו מים בשפע. ולא יחסר על ידי טבילות שיטבלו בה. כך פי' הב"י [סי' ר"א] ותמה על הטור ורבינו ירוחם שהוציאו המשנה ממשמעה. ופירשו דנתכוין לרבות היינו שמשעה ראשונה שהתחיל להטיל בו מים. היה בדעתו להטיל שלשה לוגין. ע"כ. ומצאתי למהר"ם שמפרש כמו כן כדברי הטור. שכתב וז"ל במה דברים אמורים דד' וה' כלים אינם מצטרפים לפסול את המקוה. בזמן שלא היה בדעתו לערות יותר. אבל אם כשעירה עתה לזה היתה בדעתו לערות למחר או *)ליומחרא יותר אפילו קורטוב בכל פעם ופעם. מצטרפין לג' לוגין ע"כ: