מסכת מקוואות - פרק ב - משנה א

מסכת מקוואות - פרק ב - משנה א

הַטָּמֵא שֶׁיָּרַד לִטְבֹּל, סָפֵק טָבַל סָפֵק לֹא טָבַל, אֲפִלּוּ טָבַל, סָפֵק יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה סָפֵק אֵין בּוֹ. שְׁנֵי מִקְוָאוֹת, אֶחָד יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְאֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ, טָבַל בְּאַחַד מֵהֶם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן טָבַל, סְפֵקוֹ טָמֵא:

פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת מקוואות - פרק ב - משנה א

הטמא שירד לטבול. ספיקו טמא. דאוקי גברא אחזקתיה ובחזקת טומאה הוא: