מסכת טהרות - פרק ח - משנה ח

מסכת טהרות - פרק ח - משנה ח

עֲרֵבָה שֶׁהִיא קְטַפְרֵס, וְהַבָּצֵק מִלְּמַעְלָן וּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ מִלְּמַטָּן, שָׁלשׁ חֲתִיכוֹת בְּכַבֵּיצָה, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. וּשְׁתַּיִם, מִצְטָרְפוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף שְׁתַּיִם אֵינָן מִצְטָרְפוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ רוֹצְצוֹת מַשְׁקֶה. וְאִם הָיָה מַשְׁקֶה עוֹמֵד, אֲפִלּוּ כְעֵין הַחַרְדָּל, מִצְטָרֵף. רַבִּי דוֹסָא אוֹמֵר, אֹכֶל פָּרוּד אֵינוֹ מִצְטָרֵף:

פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת טהרות - פרק ח - משנה ח

שהיא קטפרס. שצדה אחד נמוך כעין מדרון:

ומשקה טופח מלמטן. בצד הנמוך, והיינו בצק שבלילתה רכה ומשקה שלה טופח, אבל מלמעלה בלילתה עבה ואין משקה טופח:

שלש חתיכות. בין שלשתן כביצה, אחת טופח ושתים אינן טופח, סדורות זו אצל זו, והטופחת מלמטה, והשתא האמצעית נוגעת בטופחת, והעליונה נוגעת באמצעית: אינן מצטרפות, לכביצה לטמא המשקה טופח שלמטה ויחזור המשקה ויטמא את העריבה, דנגיעה אינה מחברת את הבצק, אא״כ נושכות כדתנן בפרק קמא (משנה ז׳) מקרצות נושכות זו את זו:

שתים מצטרפות. אם לא היו אלא שתי חתיכות בצק, התחתונה שיש בה משקה טופח ושלמעלה הימנה הנוגעת בה, ובין שתיהן כביצה, מצטרפות לטמא המשקה ויחזור ויטמא את העריבה:

אפילו שתים אין מצטרפין אא״כ היו רוצצות משקה. לעולם אין משקה מחבר עד שיהיה משקה דוחק ועומד בין שתי החתיכות. ואין הלכה כרבי יוסי:

ואם היה משקה עומד. כלומר אם לא היה קטפרס אלא אשבורן, והמשקה עומד בין חתיכות הבצק, אפילו כל שיעור הביצה שבבצק פירורים דקין כעין החרדל מפורדים זה מזה, המשקה שעומד מחברן ומצטרפין לכביצה, ומטמאין המשקה וחוזר המשקה ומטמא את העריבה:

אוכל פרור. אוכל שהוא חלוק לפירורים פירורים דקין אינו מצטרף, דאין המשקה מחברן. ואין הלכה כרבי דוסא:

פירוש תוספות יום טוב: ביאור הענין על מסכת טהרות - פרק ח - משנה ח

ומשקה טופח כו'. דוקא במשקה המכשירים פליגי הכא תנאי. אבל מי פירות אין מחברין האוכלים כדתנן במסכת טבול יום פ' ו' (משנה ד') ואפילו ר"א בר יהודה איש ברתותא לא קאמר אלא בעיסה שנילושה במי פירות. אבל בשתי חתיכות של בצק מודה דאין מי פירות מחברן. הר"ש. ולי אין משם ראיה דמשמע דכל הנהו דוקא לטבול יום דקליש טומאתו הוא דלא הויין חבור. אבל לשאר טומאות לא קמיירי התם. וכן נראה מדברי הרמב"ם בהלכות טומאת אוכלים ספ"ז. ועוד בפירוש הר"ב דחלה פרק ב' משנה ב' מוכח דבידים מסואבות אי הוה מוכשר היו מי פירות מחברין. ומצינו חומר בידים מבטבול יום כדתנן התם *[ולענין טופח עיין בסוף פירקין]:

מלמטן דאם היה מלמעלן היה המשקה זב בשלשתן ומחברן. הר"ש:

רוצצות משקה. פי' הר"ב דוחק כי ההוא דלעיל (משנה ב') גבי תיבה. הר"ש:

אוכל פרור. לשון הר"ב שהוא חלוק לפירורים פירורים וכ"כ הר"ש. ומסיים א"נ פרוד בדלית מלשון שני פרידי עפר על פרידה אחת של תרווד רקב דפרק המפלת (נדה דף כ"ז) ע"כ. ועיין בס"פ דלקמן: