מסכת אהלות - פרק יא - משנה ג

מסכת אהלות - פרק יא - משנה ג

סָגוֹס עָבֶה וְכֹפֶת עָבֶה אֵינָן מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה עַד שֶׁיִּהְיוּ גְבוֹהִים מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. קְפוּלִים, זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, אֵינָן מְבִיאוֹת אֶת הַטֻּמְאָה עַד שֶׁתְּהֵא הָעֶלְיוֹנָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. הָיָה אָדָם נָתוּן שָׁם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אָדָם חָלוּל הוּא, וְהַצַּד הָעֶלְיוֹן מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה:

פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת אהלות - פרק יא - משנה ג

סגוס. בגד צמר עב מאוד:

וכופת. קורה עבה. אע״פ שגובה עוביין יותר מטפח, אינן מביאין את הטומאה. אם נתנן בארץ כנגד הסדק שבתקרת האכסדרה, אלא אם כן יש תחתיהן חלל טפח:

קפולין. כמו טלית מקופלת. בגדים הרבה מקופלים זו על זו:

עד שתהיה העליונה גבוהה מן הארץ טפח. ואע״פ שהבגדים נתונים תחתיה העליונה מביאה את הטומאה, הואיל וגבוהה מן הארץ טפח:

היה אדם נתון שם. בארץ כנגד הסדק:

חלול. חלל הגוף נחשב חלל אע״פ שבני מעיו לתוכו:

פירוש תוספות יום טוב: ביאור הענין על מסכת אהלות - פרק יא - משנה ג

סגוס עבה וכו'. שנויה עוד ברפט"ו. וע"ש [*הסגוס בערבי כתב הר"ב במשנה ו פ"ז דמקואות]:

[*קפולין. פי' הר"ב כמו טלית מקופלת. דפרק חבית (שבת דף קמז)]:

ב"ש אומרים אינו מביא את הטומאה. עיין במשנה דלקמן [בד"ה] *)ומודים וכו':