מסכת מעשרות - פרק א - משנה ג

מששינקדו. משיהיה בהם נקודות שחורות. כי בגמר בשולם הם מתחילים להשחיר:

וכל השחורים. כגון ענבי הדס וענבי סנה:

אגסים. בערבי אג״ס, ובלע״ז פירא״ש:

קרוסטמלין. תפוחים קטנים הדומים לעפצים שקורין מילין:

פרישין קונדוניי״ש !

בלע״ז, ובערבי ספרג״ל: עוזרדין. בערבי זערו״ד, ובלע״ז סורב״ש:

משיקריחו. פירות הללו בקטנן מכוסים שערות דקות כמין נוצה, וכשיתחילו להתבשל נקרחים מעט מעט, ובגמר בשולם נופל הכל:

התלתן משיצמח. משהיה נגמר בבשולו עד שאם היו זורעים אותו היה צומח. וסימן לידע מתי הגיע לשיעור זה, נותן אותו לתוך המים וכל פרידה ששוקעת רובה במים בידוע שאם יזרענה תצמיח. ודרשינן לה מדכתיב (דברים יד) עשר תעשר את כל תבואת זרעך, דבר שהוא נזרע ומצמיח:

משיכניסו שליש. שנתגדלו שליש ממה שעתידין להתגדל. אי נמי כשבא לעצרן ולסוחטן מוציא מהן עכשיו שליש ממה שמוציא כשנתבשלו יפה:

הפרישים והעוזרדין. עמ"ש במשנה ג פ"ק דכלאים:

משיכניסו שליש. ועיין בפירוש הר"ב במשנה ג פ"ק דחלה. [*ומ"ש שם בס"ד] ומ"ש הר"ב כשבא לעצרן ולסוחטן. לענין זיתים כ' כן. ולענין תבוא' כשבא לטוחנן: