תלמוד - גיטין סט ב

וניטייפיה אתלת קלחי כרבא וניבחשיה בגווזא דמרמהין וכי בשיל גווזא במרמהין בשיל ליה כוליה ואי לא ליתי נפקי דכלבא חיורא וניגבול בנטפא וכמה דאפשר נפקא לא ניכול דמפריק לגירא ליתי גירא דלילתא וניפכיה ונשדי מיא עלויה ונשתי ואי לא ליתי ממיא דאישתי מינייהו כלבא בליליא וניזדהר מגילויא לגילויא אנפקא דחמרא חייא למורסא אנפקא דחמרא באהלא תולאנא לפירחא דליבא ליתי תלת ברושייאתא דשערי ונשטרינהו בכמכא דלא עבר עילויה ארבעין יומין וניכול ונשתי אבתרייהו חמרא מרקא א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא וכל שכן דפרח ליביה אמר ליה אנא ליוקרא דליבא אמרי לפירחא דליבא ליתי תלת ברושייאתא דחיטי ונישטרינהו בדובשא וניכול ונישתי אבתרייהו חמרא חייא לצרחא דליבא ליתי תלת ביעי נינייא וביעתא דכמונא וביעתא דשומשימי וליכול לכאב מעי ליתי תלת מאה פלפלי אריכתא וכל יומי נשתי מאה מינייהו בחמרא רבין דמן נרש עבד לה לברתיה דרב אשי מאה וחמשין מהני דידן ואתסיא לכירצא אנפקא דחמרא באטרפא דעראה לכירצא חיורא ליתי ביזרא גלגילא וניציירה בשיסתג וניתייריה במיא ונשתיה ונזדהר מבינתא דאי לא מנקבא לה למעייניה למיסר סיסין רטיבא במיא למישרא יבישתא במיא וסימנך איצא רטיבא דסכר נהרא לטחלא ליתי שב ביני דמיא ונייבשינהו בטולא וכל יומא נישתי תרתי ותלתא בחמרא ואי לא ליתי טחלא דציפרתא דלא איפתח ונטחיא בתנורא ונוקי להדיה ונימא כי היכי דיביש האי טחלא נייבש טחליא דפלוני בר פלוניתא ואי לא ניטחייה ביני אורבי דביתא חדתא ונימא הכי ואי לא ליבקי שכבא דשכיב בשבתא ונישקליה לידיה ונותבה אטחליה ונימא כי היכי דיביש הא ידא נייבש טחליא דפלוני בר פלוניתא ואי לא ניתי ביניתא וניטווייה בי נפחא וניכליה במיא דבי נפחא ונישתי ממיא דבי נפחא ההיא עיזא דהות שתיא מיא דבי נפחא אישתחיט ולא אישתכח לה טחלא ואי לא ליפתח חביתא דחמרא לשמיה א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אי אית ליה חביתא דחמרא לא אתי לקמיה דמר אלא מרגל בפת שחרית דמעליא לכולי גופיה לרושחתא ליתי אקיקא ואילווא ואספירכא ומרתכא וחומרתא דפילון ושיאפא דחמימתא ונינקט בשחקי דכיתנא בקייטא ודעמר גופנא בסיתוא ואי לא לישתי שיכרא מרקא לשיגרונא ליתי פתיא דמוניני וניגנדריה שיתין זימני אהא מטחתיה ושיתין זימני אהא מטחתיה לצמירתא ניתי תלת ניטופייתא מישחא דכופרא ותלת ניטופייתא איצרא דכרתי ותלת ניטופייתא דחמרא נקידא ולישדי ליה לאיש באמה ולאשה באותו מקום ואי לא ליתי אונא דזיקא ולתלי ליה לאיש באמה ולאשה בדדין ואי לא ליתי חוטא דזהוריתא דשדתיה דומה בת דומה וליתלי ליה לאיש באמה ולאשה בדדין ואי לא ליתי כינה דזכר ונקבה וליתלי ליה לאיש באמה ולאשה באותו מקום וכי משתין נשתין אסיסנא יבישתא בצינורא דדשא ונעיין בחומרתא דנפק' מיניה דמעליא לכולהו צימרא לצימרא ברא ליתי תלתא גריבי סופלי ותלתא גריבי אטרף אדרא ונישלוקינהו כל חד לחודיה וליתיב בינייהו ולתבינהו בתרתי משיכלי וניתי פתורא וננח עילויה וניקום מעילוי האי ולותיב עילוי האי ומעילוי האי ולותיב עילוי האי עד דניסק ביה הבלא ולסחי מינייהו וכי שתי ממיא דאדרא לישתי ממיא דסופלי לא לישתי משום דמיעקרי לצימרא גוונא ליתי שבעה בוני דסילקא משב משארי ונישלוקינהו בעפרייהו וניכול ונישתי אטרף אדרא בשיכרא או

ונטייפיה אתלת קלחי דכרבא . יטיפנו על שלשה קלחי כרוב בכלי: ונבחשיה בגוזא דמרמהין . יגיס את הקדירה בקיסם של עץ ששמו מרמהין: נפקא דכלבא חיורא . צואה של כלב לבן: ונגבול בנטפא . צרי: וכמה דאפשר . לו ברפואה אחרת או להתאפק בחוליו: ניפקא לא ניכול . לא יאכל צואת הכלבים: דמפרק . מנתק אבריו: לגירא . חולי שקורין אשפונט"א: גירא דליליתא . חץ של לילית אבן שעשויה כחץ ונופלת עם הברד: ונפכיה . העוקץ למטה ובית יד למעלה: ונזדהר מגילויא . שיהו במקום שאין נחש מצוי: אנפקא . זהו רביעית וכן שם הכלי: למורסא . קלוג: אהלא תלאנא . אהלות אדום כמין תולעת שני: לפירחא דליבא . שלבו פורח פשמיי"ר בלע"ז: ברושייתא . חלות: ונשטרינהו בכמכא . ישרה אותם בכותח טרכנריי"ד בלע"ז: דלא עבר עליה ארבעין יומין . שנעשה הכותח: מרקא . מזוג במים הרבה: דפרח ליביה . שדברים חלשים הן כל אלו ומתישין כחו של אדם: ליוקרא דליבא . שלבו כבד עליו: לצרחא דליבא . כאב הלב: ניניא . מינט"ה: מהני דידן . פילפלין שלנו: לכירצא . תולעים שבמעים: אטרפה דעראה . עלה של עץ ארע שקורין לוריי"ר ופריו קורין ביי"ש: ביזרא דגלגילא . זרע אורוגא: ונציירה בשיסתג . יקשרנו בחתיכת בגד של צמר גפן: וניזדהר מבינתא . יזהר שלא יבלע את גרגיר הזרע: למעייניה . למיעיו: למיסר . לעצור את השלשול: סיסין . פוליאו"ל: למשרי . לשלשל אדם עצור: וסימניך . שלא תחליף לשתות לח לשלשל ויבש לעצור: איצא . שם עשב וכשהוא לח סוכרין בו נהרות כך הלח סותם: לטחלא . שטחול שלו נפוח וגדול מחמת חולי: שב ביני דמיא . שבע עלוקות של מים בלעז שנשוא"ש: ציפרתא דלא איפתח . עז שלא ילדה: וניקו להדיה . יעמוד כנגדו: ואי לא . אי ליכא תנורא: ניטחייה . לההוא טחלא: ביבי אורבי . יטיח אותו בכותל וידבק בין שורות הכותל וייבש שם: ולימא הכי . כי היכי דיביש האי טחלא כו': ליבקי שכבא . יטרח עד שידע היכן יש מת שמת בשבת: ליבקי . לשון בקיאות: ונשקליה לידיה . דשכבא: וניתיב להדיה טחלא . דחולה: ביניתא . דג: ונוטוייה בנורא דבי נפחא . יצלנו בגחלים שלפני הנפח: מיא דבי נפחא . אותם שמכנה בהן את הברזל: ליפתח חביתא דחמרא לשמיה . יקנה חבית של יין לשתייתו כלומר ישתה יין טוב תמיד הרבה: לא אתי קמי דמר . לשאל רפואה שהיין רפואה לו: לרושחתא . תחתוניות: אקוקיא . עשב ששמו קקול"י: אילוא . אלואיי"ן: אספרכא . כסף חי: מרתכא . קוגילו"ן והוא מפסולת הכסף שחופרין כסף מן הקרקע ויוצקים אותו ומעלה ריתחא והוא מרתחא: חומרתא דפילון . בוטון שהנשים תולות בצואריהן של זהב או של כסף ונותן בו שמן שמעורב בו מין בושם ששמו פילון ודומה לעלי גפנים כדתניא בת"כ שלא יערב קימוס במר מי גלובקיא בשמן עלי גפנים בפילון: ושייפא דחמימתא . צואת יונים ולשון מורי צואת תרנגולין: ונינקיט . כל אלו: בשחקי דכתנא . שהם קרים בקייטא: ובדעמר גופנא . שהן חמים בסתוא וישים באותו מקום: לשגרונא . חולי הירכים והקלבוסת שקורין הנק"א: פתיא דמוניני . כלי מלא ציר דגים קטנים: ולגנדריה שתין זמני אהא מטחתא . יגלגלו ששים פעמים על ירך זה למעלה בקילבוסת שקורין הנק"א: לצמרתא . אבן הגדילה בגיד ועוצרת השתן: ניטופייתא . טיפות: משחא דכופרא . פסולת של זפת והוא עיטרן: איצרא דכרתי . סחיטת כרישין: חמרא נקידא . יין נקי: אונא דזיקא . אוזן של נוד: חוטא דזהוריתא דשדתי' דומה בת דומה . חוט של זהורית שטואתו אשה חשודה בת חשודה: אסיסנא יבישתא . על סנה יבש: ונעיין בחומרתא דנפקא מיניה . יהא זהיר באבן היוצאת ממנו לשומרה: דמעלי לכולה צמרי . חולי שקורין פיוור"י: גריבי . סאין: סופלי . גרעיני תמרים: אטרף אדרא . עלין של עץ ששמו אדר: משיכלי . עריבות: וכי שתי . דקיימא לן הרוחץ בחמין שותה מהם והם רפואה לו במסכת שבת (דף מא.): ממיא דאדרא . לישתי אבל ממיא דסופלי לא לישתי: דמעקרי . עושין אותו עקר מלהוליד: בוני . מלא יד: משב משארי . משבעת ערוגות: בעפרייהו . עפר העולה בשרשיהם: