תלמוד - יומא פב ב
יומא פב ב - גמרא
ורוצח גופיה מנא לן סברא היא דההוא דאתא לקמיה (דרבא) אמר ליה אמר לי מרי דוראי קטליה לפלניא ואי לא קטילנא לך א"ל נקטלך ולא תקטול מאי חזית דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי ההיא עוברה דארחא אתו לקמיה דרבי אמר להו זילו לחושו לה דיומא דכיפורי הוא לחושו לה ואילחישא קרי עליה (ירמיהו א, ה) בטרם אצרך בבטן ידעתיך וגו' נפק מינה רבי יוחנן ההיא עוברה דארחא אתו לקמיה דרבי חנינא אמר להו לחושו לה ולא אילחישא קרי עליה
פירוש רש''י על מסכת יומא דף פב ב
ורוצח גופיה מנלן . דיהרג ואל יעבור: מרי דוראי . שלטון של כפר שאני דר שם: מאי חזית דדמא דידך סומק טפי . כלומר מאי דעתיך למשרי מילתא משום וחי בהם ולא שימות בהם טעמו של דבר לפי שחביבה נפשן של ישראל לפני המקום יותר מן המצות אמר הקב"ה תבטל המצוה ויחיה זה אבל עכשיו שיש כאן ישראל נהרג והמצוה בטילה למה ייטב בעיני המקום לעבור על מצותו למה יהיה דמך חביב עליו יותר מדם חבירך ישראל: ההיא עוברה דארחא . שהריחה ויום הכפורים היה: לחושו לה . באזנה שיוה"כ הוא היום אולי תוכל להתאפק: ואלחישה . קיבלה את הלחישה שפסק העובר מתאותו: