תלמוד בבליתלמוד - יומא לה א
יומא לה א - גמרא
גמ׳ מאי פרוה אמר רב יוסף פרוה אמגושא פרסו סדין של בוץ מאי שנא של בוץ אמר רב כהנא כדי שיכיר שעבודת היום בבגדי בוץ בשחר היה לובש פלוסין של שמונה עשר וכו' ותנא מניינא אתא לאשמועינן הא קמ"ל דבציר מהני לא נעביד הא אי בציר מהני וטפי אהני לית לן בה דכולי עלמא מיהת דשחר עדיפי מנא לן אמר רב הונא בריה דרב עילאי אמר קרא (ויקרא טז, ד) בד בד בד בד מובחר בבד
פירוש רש''י על מסכת יומא דף לה א
גמ' פרווה אמגושא . מכשף אחד בנאה ושמו פרווה: תנא מניינא אתא לאשמועינן . דקתני הכל שלשים מנה וכי אין אנו יודעין ששמונה עשר ושנים עשר הרי שלשים: הא קמ"ל . להכי הדר כיילינהו לאשמועינן דהא דשלשים מנה סך הכל הוא דיהיב שיעורא ליטול מן ההקדש ובציר משלשים מנה לא ליעביד סך הכל: הא אי בציר מהני . דשחרית משמונה עשר וטפי אהני דערבית משנים עשר לית לן בה: בד בד . ארבעה זימני כתיב בלבישת בגדי שחרית למימר דהוי בד בד המובחר בבד:
פירוש תוספות על מסכת - יומא לה א
פרווה אמגושא . פי' בערוך וזה לשונו יש מן החכמים שאומרים כי חפר מחילה תחת הקרקע בקדש עד שיראה עבודת כהן גדול והרגישו הכהנים בחפירה ומצאוהו וקרא אותה הלשכה על שמו: בד בד בד בד . נראה לי חד לגופיה וחד בד לשון לבד שאין לובש עמהן בגדי זהב כדרך שהוא עושה כל ימות השנה ובד שלישי לומר יותר טוב מבד של שאר ימות השנה והרביעי לומר שטוב משל ערבית אי נמי בד שלישי ורביעי מידריש הכי בד המובחר שבבד: