תלמוד - שבת עז ב

גראינין או גרעינין אמר רבא בר עולא (ויקרא כז, יח) ונגרע מערכך איבעיא להו אוממות או עוממות אמר רב יצחק בר אבדימי (יחזקאל לא, ח) ארזים לא עממוהו בגן אלהים איבעיא להו מאמצין תנן או מעמצין א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן (ישעיהו לג, טו) ועוצם עיניו מראות ברע ת"ר המוציא חלב של בהמה כדי גמיאה חלב של אשה ולובן של ביצה כדי ליתן במשיפא של קילור [קילור] כדי לשוף במים בעי רב אשי כדי שיפה או כדי אחיזה ושיפה תיקו:
דבש כדי ליתן על הכתית:
תנא כדי ליתן על פי כתית בעי רב אשי על כתית אפומא דכולה כתית או דילמא אמורשא קמא דכתית לאפוקי הודרנא דלא תיקו:
אמר רב יהודה אמר רב כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה ברא שבלול לכתית ברא זבוב לצירעה יתוש לנחש ונחש לחפפית וסממית לעקרב היכי עביד ליה מייתי חדא אוכמא וחדא חיורא ושלקי להו ושייפי ליה ת"ר חמשה אימות הן אימת חלש על גבור אימת מפגיע על ארי אימת יתוש על הפיל אימת סממית על העקרב אימת סנונית על הנשר אימת כילבית על לויתן א"ר יהודה אמר רב מאי קרא (עמוס ה, ט) המבליג שוד על עז:
רבי זירא אשכח לרב יהודה דהוה קאי אפיתחא דבי חמוה וחזייה דהוה בדיחא דעתיה ואי בעי מיניה כל חללי עלמא הוה אמר ליה א"ל מ"ט עיזי מסגן ברישא והדר אימרי א"ל כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא מ"ט הני מכסיין והני מגליין הני דמכסינן מינייהו מכסיין והני דלא מכסינן מינייהו מגליין מ"ט גמלא זוטר גנובתיה משום דאכל כיסי מ"ט תורא אריכא גנובתיה משום דדייר באגמי ובעי לכרכושי בקי מ"ט קרנא דקמצא רכיכא משום דדיירא בחילפי ואי קשיא גדיא ומתעוורא דאמר שמואל האי מאן דבעי דליסמיה לקמצא לשלופינהו לקרני' מ"ט האי תימרא דתרנגולתא מדלי לעילא דדיירי אדפי ואי עייל קטרא מתעוורא דשא דרך שם דרגא דרך גג מתכוליתא מתי תכלה דא ביתא בא ואיתיב בה ביקתא בי עקתא כופתא כוף ותיב לבני לבני בני הוצא חציצה חצבא שחוצב מים מן הנהר כוזה כזה שוטיתא שטותא משיכלא מאשי כולה משכילתא משיא כלתא אסיתא חסירתא בוכנה בוא ואכנה לבושה לא בושה גלימא שנעשה בו כגלם גולתא גלי ואיתיב פוריא שפרין ורבין עליה בור זינקא בור זה נקי סודרא סוד ה' ליראיו אפדנא אפיתחא דין ת"ר שלשה כל זמן שמזקינין מוסיפין גבורה ואלו הן דג ונחש וחזיר:
שמן כדי לסוך אבר קטן:
אמרי דבי ר' ינאי שמן כדי לסוך אבר קטן של קטן בן יומו מיתיבי שמן כדי לסוך אבר קטן וקטן בן יומו מאי לאו אבר קטן דגדול ואבר גדול של קטן בן יומו אמרי לך דבי ר' ינאי לא ה"ק שמן כדי לסוך אבר קטן של קטן בן יומו לימא כתנאי שמן כדי לסוך אבר קטן וקטן בן יומו דברי ר' שמעון בן אלעזר ר' נתן אומר כדי לסוך אבר קטן מאי לאו בהא קמיפלגי דר"ש בן אלעזר סבר אבר קטן של קטן ור' נתן סבר אבר קטן דגדול או אבר גדול דקטן אבל אבר קטן של קטן בן יומו לא לא דכולי עלמא אבר קטן דקטן בן יומו לא

גראינין . מתניתין דפרקין דלעיל חוץ מקליפתן וגרעיניהן: ונגרע . והגרעינין זורקין ונגרעין מתוך האוכל: אוממות . גבי גחלים מייתינן ליה בכיצד צולין גחלים יכול עוממות ת"ל אש אי אש יכול שלהבת כו': עממוהו . לא החשיכו מראיתו להיות הם נאים ממנו: מאמצין . לקמן גבי עינים של מת בפ' שואל (דף קנא:): במשיפה של קילור . שרגילין לשופו בחלב של אשה: כדי לשוף במים . לשני עינים: כדי שיפה או כדי אחיזה ושיפה . מה שנדבק באצבעותיו לבד מה שנותן בעיניו: אפומא דכולה כתית . וכל מכה קרויה פה: מורשא קמא . עליון של מכה: שבלול . לימצ"א: לכתית . מניחה (לכתית) עליו: זבוב לצירעה . למי שעקצו צירעה כותש זבוב ומניחה עליו: לחפפית . מין שחין: סממית . אייראניא"ה בלע"ז: לעקרב . עקיצת עקרב כותש סממית ומניחה עליו: ושייף . ומושח: מפגיע . חיה קטנה וקולה גדול ושומע וירא שתהא בריה גדולה ובורח: יתוש . נכנס לפיל בחוטמו וכן סממית לעקרב נכנס לו באזנו: סנונית . ארונדייל"א נכנסת תחת כנפי הנשר ומעכבו מפרישת כנפיו: כילבית . שרץ קטן ונכנס לדג גדול באזנו: המבליג שוד על עז . המחזיק שדוד על הגבור: כל חללי עלמא . פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם: מסגיין בריש עדרא . מהלכות בראש העדר: ברישא חשוכא . סתם עזים שחורות סתם רחלות לבנות: מכסיין . בזנב: והני מגליין . העזים אין להם אליה: הני דמכסינן מינייהו . רחלים שאנחנו מתכסין מצמרן גם הן מכוסות: דאכלה כיסי . קוצים לפיכך זנבו קצר כדי שלא ידבקו בה הקוצים: ובעי לכרכושי בקי . להבריח היתושין: קמצא . ארבה ול"נ קמצא [נמלה]: חילפי . ערבה: ואי קשיא נדיא ומתעוורא . ואם היתה קשה תנוד ותעקר כשתכה בעצים: ומתעוורא . יסתמו עיניה שמראות עיניה תלויה בה כדשמואל: תימרא דתרנגולא מידליא לעילא . ריס של עין התחתון כשעוצם עיניו עולה למעלה מן העליון ובשאר כל בריה העליון שוכב על התחתון: משום דדייר אדפי . שעולה בלילות על הקרשים והקורות צריך שיעלה התחתון על העליון מפני העשן שלא יכנס בעיניו: מתכוליתא . דבר שמטבילין בו כגון כותח או שאר ליפתן: מתי תכלה דא . לכשיכלה מה נאכל ול"נ מתי תכלה דא לפי שאינו כלה עד זמן ארוך שאינו נאכל אלא מעט מעט: ביתא בא ואיתיב . שדרך לישב בבית: בקתא . בית צר וקטן: בי עקתא . בית צר: כופתא . מכתשת ל"א מדה לחטין ול"נ כמין גולם עץ עשוי לישיבה כמו כופת שאור שיחדה לישיבה דתניא בפסחים (דף מה:): כוף תיב . כפוף אותו ושב עליו: לבני לבני בני . מתקיים לדורות הרבה: הוצא . גדר קוצים או לולבים: חציצה . אינו דבר קיימא אלא חציצה בעלמא: כוזא . כלי חרס קטן: כזה . כלומר דבר מועט וקל כמו זהו מהו חשוב למלאותו לי מיינך במתנה: שוטיתא . בד של הדס שמרקדין בו לפני כלה: שטותא . נראה המרקד כשוטה: משיכלא . ספל גדול שהכל רוחצים ידיהם ורגליהם ממנו: משו כולא . רוחץ את הכל: משכילתא . ספל קטן ונאה: משיא כלתא . מיוחד לחשובים כמו כלה ואשה חשובה לרחוץ ממנו: אסיתא . מורטיי"ר: חסירתא . שחסר החקיקה מבפנים: בוכנא . עלי שכותשין בו: לבושא . חלוק עליון שקורין שרוק: לא בושה . למנוע הבושה שמכסה כל החלוקים התחתונים הקרועים ורעים: כגולם . שאין לו חיתוך אברים: גולתא . מקטורין נאה: גלי ותיב . כשהוא יושב מגלה עצמו שלא ישב עליו שלא ילכלכנו ולא ישופנו בקרקע וישיר שערו ויקרע ויבלה: בור זינקא . בור שיבשו מימיו קורין כן: נקי . חסר מימיו: סודרא . דרך תלמידי חכמים לעטוף סודר: אפדנא . טרקלין של מלכים: אפתחא . אל פתח זה יבאו הכל אם למשפט אם לשרת המלך: אבר קטן . אחד מפרקי אצבע קטנה: דגדול . של אדם גדול והאי קטן אאבר קאי אי נמי אבר גדול של קטן והאי קטן אגברא קאי ולא אאבר: לא אבר קטן . וקטן אכולא מילתא קאי אבר קטן של גוף קטן: דרבי שמעון כו' . והכי קאמר כדי לסוך בו אבר קטן וקטן יהא הגוף בן יומו ורבי נתן סבר חד קטן אמרינן או האבר או הגוף אבל תרי קוטני לא: ה"ג דכולי עלמא אבר קטן של קטן בן יומו לא:

דרבי שמעון בן אלעזר סבר אבר קטן של קטן בן יומו כו' . תימה דאדרבה איפכא מסתברא דר' נתן דקאמר אבר קטן משמע טפי של קטן בן יומו מרשב"א דאמר אבר קטן וקטן בן יומו דהא לעיל פריך ארבי ינאי דמפרש אבר קטן דמתניתין אבר קטן של קטן בן יומו דהוי כלישנא דר' נתן מברייתא דקתני בה כלישנא דרשב"א ויש לומר דלמאי דמשני הוי סברא איפכא ונקט הכא כדמסיק לעיל ואית ספרים דגרסי איפכא ואין נראה דהא מסיק דלרשב"א אבר קטן של קטן בן יומו ולמאי דגרס איפכא לא הוי כמסקנא לא לפי דמייתי השתא ולא לפי מה שדוחה לא דכולי עלמא כו':