תלמוד - עירובין פג א

תנא וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין ותנא דידן מ"ט לא תני טומאת אוכלין משום דלא שוו שיעורייהו להדדי דתניא כמה שיעור חצי פרס ב' ביצים חסר קימעא דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר ב' ביצים שוחקות שיער רבי ב' ביצים ועוד כמה ועוד אחד מעשרים בביצה ואילו גבי טומאת אוכלין תניא רבי נתן ורבי דוסא אמרו כביצה שאמרו כמוה וכקליפתה וחכ"א כמוה בלא קליפתה אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא זו דברי רבי יהודה ורבי יוסי אבל חכ"א כביצה ומחצה שוחקות ומאן חכמים רבי יוחנן בן ברוקה פשיטא שוחקות אתא לאשמועינן כי אתא רב דימי אמר שיגר בוניוס לרבי מודיא דקונדיס דמן נאוסא ושיער רבי מאתן ושבע עשרה ביעין הא סאה דהיכא אי דמדברית קמ"ד הויא ואי דירושלמית קע"ג הויא ואי דציפורית ר"ז הויין לעולם דציפורית אייתי חלתא שדי עלייהו חלתא כמה הויין תמני אכתי בצר ליה אלא אייתי ועודות דרבי שדי עלייהו אי הכי הוי ליה טפי כיון דלא הוי כביצה לא חשיב ליה ת"ר סאה ירושלמית יתירה על מדברית שתות ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות נמצאת של ציפורית יתירה על מדברית שליש שליש דמאן אילימא שליש דמדברית מכדי שליש דמדברית כמה הוי ארבעין ותמניא ואילו עודפא שיתין ותלת ואלא שליש דירושלמית שליש דידה כמה הוי חמשין ותמניא נכי תילתא ואילו עודפא שתין ותלת ואלא דציפורי שליש דידה כמה הוי שבעין נכי חדא ואילו עודפא ס"ג אלא א"ר ירמיה ה"ק נמצאת סאה של ציפורי יתירה על מדברית קרוב לשליש שלה ושליש שלה קרוב למחצה דמדברית מתקיף לה רבינא מידי קרוב קרוב קתני אלא אמר רבינא ה"ק נמצאת שליש של ציפורי בועודיות של רבי יתירה על מחצה של מדברית שליש ביצה תנו רבנן (במדבר טו, כ) ראשית עריסותיכם

וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין . לרבי יוחנן בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע שהרי הוא שיער בככר של רובע קב כדאמר מחצה שכר לחנוני נמצא ככר בפונדיון רובע קב והן ו' ביצים חציה ג' ביצים לבית המנוגע וחצי חציה ביצה ומחצה לפסול את הגויה ולטומאת אוכלין ג' רביעי ביצה ולר"ש ששיער בככר מג' לקב ככר שלימה ח' ביצים חציה ד' חצי חציה ב' חצי חצי חציה ביצה: דלא שוו שעורייהו להדדי . לא הויא שיעור טומאת אוכלין חצי שיעור פסול גוייה מצומצם אלא יש שאומרים פחות ויש שאומר יותר: דתניא כמה שעור חצי פרס . לפסול את הגוייה: חסר קימעא . בביצים קטנים שיערוה ואליבא דר"ש דאמר במתניתין ב' ביצים: שיער רבי . סאה אחת שהובאה לפניו ומצא למנין קבין שבה יותר מכ"ד ביצים לקב דהיינו לככר של שלישית הקב יותר מח' וחציה יותר על ד' וחצי חציה ב' ביצים ועוד אחד מכ' בביצה לכל ביצה דהיינו לחצי פרס אחד מעשר בביצה תוספת ויש ששונין אחד ממ' בביצה ומפרשי לב' הביצים תוספת אחד ממ' ותו לא. והמדקדק בלשון הזה א"א להעמידו לקמן ואני שניהן שמעתי: כמוה וכקליפתה . אלמא לא שוי לחצי שיעור דפסול גוייה דאי לרבי יהודה חסר קימעא בעי מיהוי ואי לרבי יוסי ביצה וקליפתה שוחקות בעי מיהוי ואי לרבי ועודות בעי דהיינו טפי: בלא קליפתה . נמי זוטר טפי אפילו מפלגי שיעוריה דחצי פרס דרבי יהודה: זו דברי ר' יהודה . הך ברייתא דחצי פרס דלעיל: ר' יוחנן בן ברוקה . ואוקימנא אליביה דבככר של רובע הקב ו' ביצים שיעור לעירוב חציה ג' חצי חציה ביצה ומחצה: פשיטא . דהא רב חסדא גופיה הכי אוקמא לעיל צא מהן מחצה לחנוני: בוניוס . שם האיש: מודיא קונדסא . שם הסאה: דמן נאוסא . מאותו מקום: דמדברית . שהן ו' קבין וקי"ל קב ד' לוגין ולוג ו' ביצים הרי כ"ד ביצים לקב קמ"ד לסאה: ואי דירושלמית . דאמר לקמן דעודפת שתות על סאה שהיתה בימי משה ושתות הביאו מבחוץ דהיינו חמישית כשיעור הראשון הרי ניתוספו כ' על ק' וניתוספו חמישית על מ' דהיינו ח' וביצה חסר חומש על ד' הרי תוספת כ"ט חסר חומש תנם על קמ"ד הרי קע"ג ובההוא בציר חומשא לא דק: ואי דציפורית . דאמר לקמן יתירה על ירושלמית שתות מלבר: מאתן ושבע הויין . למאה עשרים תוספת לע' י"ד תוספת שהן חומש של ע' שניתוסף עליה חלק חמישי שמתחילה שהוא חלק ששי למדה הגדולה דהיינו שתות מלבר כלומר על החמשה הביאו ששי מן החוץ הרי תוספת ל"ד תנם על קע"ג הרי ר"ז ובתוספת של ג' הביצים חומשין לא דק שהרי מחשבון הראשון חסר חומש צא מג' אלה חומש לא נשאר אפילו חצי ביצה: אייתי חלתא שדי עלייהו . בסאה זו שהובאה לפניו היתה סאה ציפורית וחלת' שכשיטלו חלתה תעמוד על סאה ושיעור חלה אחד מכ"ד כדאמר בפרק חלון שבין ב' חצירות (לעיל עירובין פא.): כמה הויין תמני . שהן אחד מכ"ד בקצ"ב ולא דק בחלתן של ט"ו ביצים הנותרין ועולה ליותר מחצי ביצה: אייתי ועודות דר' . ששיער ומצא לכל ב' ביצים של מדברית אחד ממ' בביצה כדאמר דהוי לפ' ביצים ביצה לק"ס ב' ביצים ולמ"ז הנותרין יותר מחצי ביצה: אי הכי טפי הוי להו . ממאתן ושיבסר ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה כך שמעתי בלשון אחד וקשיא לי בגוה דאי דייקת בה שפיר טפי מביצה הוי שהרי בועודות של מ"ז ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה ובחלתן של ט"ו ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה וגם למעלה בתוספת ציפורית על ירושלמית נשארו שני חומשין שלא דקדקנו בהן ובלשון אחר שמעתי אלא אייתי ועודות של ר' שדי עלייהו ודל חלתן מהכא וכי פרכינן מאתן ושב הוו אייתי ועודות דר' אחת מכ' לכל ביצה שדי עלייהו דהוו למאתן י' ביעי הוו מאתן ושיבסר א"ה טפי להו ועודות דר' אחד מכ' לכל ביצה מז' ביצים וגם ב' חומשין שלא דקדקנו בהן ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה: שתות . מלבר: ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות . ירושלמית ושתות מלבר: ואלא שליש ירושלמית . קאמר: שליש דידה כמה הוי נ"ח נכי תילתא . דהא סאה ירושלמית קע"ג כדאמרינן לעיל: תילתא . דקמ"ד הוי מ"ח: ואילו עודפת . דציפורית על מדברית ס"ג דהא סאה ציפורית ר"ז כדאמרן לעיל ומדברית קמ"ד: קרוב לשליש דידה . דשליש דידה ס"ט ועודפה ס"ג: ושליש דידה . דהוא ס"ט קרוב הוא למחצה מדברית דהוא ע"ב: בועודות דרבי . כי משערת לה בועודות דאשכח בה רבי דשיער בה מאתן ושיבסר והוי שליש דידהו ע"ב ושליש ביצה ויתירה על מחצה דמדברית שליש ביצה דמחצה דמדברית ע"ב:

וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין . אכולהו תנאי קאי כדמפרש בקונטרס לר"י בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע ולר"ש כביצה שלימה והא דאמר בכל דוכתא כביצה לטמא טומאת אוכלין היינו כרבי שמעון ולא כרבי יוחנן בן ברוקה: קע"ג הויא ר"ז הויא . אין החשבון מכוון כדפי' בקונט' ולא דק: חלתא כחה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין . ר"ח גריס חלתן כמה הויין תשעה מאתן ושיתסר הויין וכן הוא אמת כדאמר בפ' חלון (לעיל עירובין דף פא.) דשיעור חלה א' מכ"ד וצריך ביצה לכ"ג ביצים ותשעה פעמים כ"נ הם ר"ז: שליש דידה כמה הוי שיתין נכי תרתי . לא דק דמעט חסר וכיון דלא חסר אלא מיעוט ביצה לא חייש ויש דגרס שיתין נכי תרתי ונכי פורתא: נמצאת שליש ציפורי בועודות . ושליש דקתני בברייתא קאי אשליש ציפורי ואשליש ביצה: יתירה על מחצה של מדברית שליש ביצה . לפי שמונה שליש דצפורי ס"ט וס"ט ועודות ג' ביצים וט' ועודות ואם כן שליש צפורי עם הועודות ע"ב ביצים ומחצה חסר ועוד כיון דלא הוי חצי ביצה קרי לה שליש אבל אי דייקת בה שפיר הוי יותר מחצי ביצה דהא סאה ציפורי הויא יתירה על ר"ז קרוב לב' חומשים ונמצא שליש שלה ס"ט ביצים וחצי חומש וכשתצטרף עם הועודות הוי יותר מע"ב ביצה ומחצה ואמר מהר"י דהך ברייתא קיימא אקבלת רב דימי דקאמר ושיער רבי מאתן ושיבסר ולא חשיב ועודות של ז' ביצים הואיל ואינו עולה לבינה ושליש ממאתן ושיבסר עולין שבעין ותרין ושליש ומה שמקשין שבכולה שמעתין חשיב ועודות של ציפורי ושל מדברית לא חשיב דהא ועודות איכא בכולהו דלא הוסיפו אלא שתות שבירושלמית וכן בציפורי אור"י דבירושלים ובציפורי לא הוסיפו כי אם למנין ביצים של סאה מדברית והקדמונים שלפני רבי דקדקו בדבר שאין בתוספת שלהן שתות מצומצמת כי ביצים מדבריות היו גסין יותר מאותן של יום התוספת והוסיפו על מדת ציפורית שהיתה מאתן וז' ביעין ושני חומשין חסר קימעא י' ביצים אחד מכ' לכל ביצה: על מחצה של מדברית שליש ביצה . מפרש מהר"י נמצא שליש של ציפורי מלגאו יתירה על שליש של מדברית מלבר שליש ביצה וקאי שליש דברייתא אתרוייהו ואביצה ורבינא מפרש דברי רבי ירמיה ומפרש דה"ק רבי ירמיה נמצאת סאה ציפורית יתירה על של מדברית קרוב לשליש שלה פי' לשליש מדברית מלבר ושליש שלה פירוש ושליש של ציפורי מלגאו קרוב למחצה של מדברית וכעין זה מצינו בפרק בכל מערבין (לעיל עירובין דף לה:) אמר רבי ירמיה כשהיה עליה שרץ כל בין השמשות ומפרש' לה רבה ורב יוסף: