תלמוד בבליתלמוד - ערכין לד א
ערכין לד א - גמרא
הן ומגרשיהן הן ומגרש למיסתרינהו קיימי אמר רב אשי איצטריך סלקא דעתך אמינא אדמסתתרי מסתתרי אי מיזדבני ליחלטו קא משמע לן תנו רבנן (ויקרא כז, כא) כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו מה תלמוד לאמר מנין לכהן שהקדיש שדה חרמו שלא יאמר הואיל ויוצא לכהנים והרי היא תחת ידי תהא שלי ודין הוא בשל אחרים אני זוכה בשל עצמי לא כל שכן תלמוד לאמר והיה השדה בצאתו ביובל קודש לה' כשדה החרם וכי מה למדנו משדה החרם מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד מקיש שדה חרמו לשדה אחוזה של ישראל מה שדה אחוזה של ישראל יוצא מתחת ידו ומתחלקת לכהנים אף שדה חרמו יוצא מתחת ידו ומתחלקת לאחיו הכהנים אמר מר בשל אחרים אני זוכה מי דמי התם זוכה בעלמא הכא קא שקיל ליה אמר רמי בר חמא איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב (במדבר ה, י) ואיש את קדשיו לו יהיו הא נמי כי קדשיו דמיא מי דמי קדשיו לאו ברשותו הכא ברשותו אלא אמר רב נחמן איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב (ויקרא כה, לד) כי אחוזת עולם הוא להם הא נמי אחוזתו היא קא משמע לן אחוזתו אחוזתו אין חרמו לא
הדרן עלך המוכר שדהו וסליקא לן מסכת ערכין
פירוש רש''י על מסכת ערכין דף לד א
הן ומגרשיהן . כשהן מוקפות חומה: והא למיסתרינהו קיימי . כדאמר (לעיל ערכין דף לג:) אין עושין אותן טירין וכרכים: סד"א אדמסתתרי . כל זמן שלא נסתרו אם מכרום קודם סתירתן ליחלטו קמ"ל: מה ת"ל . כשדה החרם מה בא שדה החרם ללמד על שדה היוצאת לכהנים ביובל: שדה חרמו . שדה שהחרים ישראל והגיעה לחלקו: הואיל ויוצאה לכהנים . אם לא יגאלנה שהרי היא שלו כשדה אחוזה ועכשיו הרי היא תחת ידי כו': בשל אחרים אני זוכה . אם היה שדה אחוזת ישראל יוצאה לכהנים ביובל היה לי חלק בה: מה שדה אחוזה של ישראל . אם גאלה כהן מיד הקדש יוצאה מידו ביובל ומתחלקת לכל אחיו הכהנים כדאמר באידך פירקא בפרק אין מקדישין (לעיל ערכין דף כה:) אף זו כו': הכא קא שקיל ליה כו': ואיש את קדשיו לו יהיו . ודרשינן ליה בהגוזל בב"ק (דף קט:) מנין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה אם יש עליו להביא חטאת או התנדב עולה או שלמים אין צריך לתתם לאנשי משמר אלא הוא עצמו מקריב ויטול העור ואוכל הבשר ת"ל ואיש את קדשיו לו יהיו: קדשיו לאו ברשותו . ולאו מכח דידיה קא שקיל להו אלא מקריב אימוריהם: הכא ברשותו . כלומר מכח דידיה קא שקיל להו ולא משלחן גבוה בשכר עבודה: אלא אמר ר"נ . להכי איצטריך למכתב החרם דסד"א כו' והאי נמי אחוזתו היא ואם הקדישה ולא גאלה לא תצא לכהנים ביובל אלא יהא לו רשות לגאלה לעולם: קמ"ל . היקש דאיתקש שדה החרם לשדה אחוזתו של ישראל דתצא מתחת ידו ותתחלק לכהנים דאחוזתו היא דיש לה גאולת עולם אבל חרמו לא הויא כאחוזה ליגאל לעולם:
פירוש תוספות על מסכת - ערכין לד א
הן ומגרשיהן למיסתרינהו קיימי . וא"ת מאי נפקא מינה אם נסתרו כיון שהיו מוקפות חומה מעיקרא דהא תניא לעיל אשר לו חומה ואע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן ושמא י"ל דאתיא כרבי אלעזר בר' יוסי ושאני הכא כיון שהם ראויות שלא יהא להם חומה לא תועיל להם קדושת חומה שהיה קודם לכן כאילו לא היתה מעולם: מי דמי התם זוכה . והכא נמי הוי מצי למיפרך כשהוא זוכה בשל אחרים והוי במשמר שלו אבל הכא רצה לזכות משמר אחר והיא אינה מתחלקת לכהנים של משמר אחר כדפי' לעיל (ערכין דף כה.) אלא דעדיפא מינה פריך שאפילו באה משמרתו כשיוצאה לכהנים אין לזכות מהאי קל וחומר: אמר רמי בר חמא איצטריך כו' [אלא] אמר רב נחמן [איצטריך] ס"ד כו' . ואם תאמר מאי היא דנאמר ודין הוא והלא אין לנו לומר שזוכה בו מטעם קל וחומר אלא מטעם דכתיבי קראי דאיש כי יקדיש לרמי בר חמא ולאחוזת עולם לרב נחמן וי"ל דמכל מקום ניחא ליה לאיתויי קל וחומר כך מסברא: הא קא משמע לן אחוזתו אחוזתו אין חרמו לא . ואם תאמר הא לעיל ילפינן מהקישא דמקיש שדה חרמו לשדה אחוזה לישראל ואמאי דריש ליה הכא מאחוזתו ויש לומר דהכי פירושו קא משמע לן מאחוזתו של כהן דאחוזתו דוקא יש לה גאולת עולם ואינה מתחלקת לכהנים ביובל אבל שדה חרמו מתחלק לכהנים ביובל מהיקשא דמקשינן ליה לשדה אחוזה של ישראל ולא הויא כשדה אחוזתו ליגאל לעולם וכן פרש"י: