מסכת בבא קמא - פרק ח - משנה ה

הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ וְעָשָׂה בָהֶן חַבּוּרָה, וְהַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת, פָּטוּר מִכֻּלָּן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ. וְהַחוֹבֵל בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁלּוֹ, פָּטוּר מִכֻּלָּן:

מפני שהוא נדון בנפשו. שאע״פ שהוא מקלקל, מתקן הוא אצל יצרו ששככה חמתו ונח רוגזו בכך:

מפני שהוא נדון בנפשו. כתב הר"ב שאעפ"י שהוא מקלקל מתקן הוא אצל יצרו וכו'. כלומר משא"כ בחובל בבהמה וחיה דריש פ' י"ד דשבת שאינו חייב אלא בצריך לדם כמ"ש הר"ב שם. וכן כתב הרמב"ם: