מסכת פרה - פרק ח - משנה י

מסכת פרה - פרק ח - משנה י

מֵי קַרְמְיוֹן וּמֵי פוּגָה, פְּסוּלִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מֵי בִצִּים. מֵי הַיַּרְדֵּן וּמֵי יַרְמוּךְ, פְּסוּלִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מֵי תַעֲרֹבוֹת. וְאֵלוּ הֵן מֵי תַעֲרֹבוֹת, אֶחָד כָּשֵׁר וְאֶחָד פָּסוּל, שֶׁנִּתְעָרְבוּ. שְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִין וְנִתְעָרְבוּ, כְּשֵׁרִין. רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל:

פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת פרה - פרק ח - משנה י

מי קרמיון ומי פוגה. נהרות שבארץ ישראל הן:

מי בצים. לשון היגאה גומא בלא בצה (איוב ח׳:י״א). כלומר, מים שחומר וטיט מעורב בהן. ורחמנא אמר מים חיים אל כלי, והכא איכא חציצה בין מים לכלי:

מי תערובות. שמים פסולים מתערבים בהם:

אחד פסול ואחד כשר. ונתערבו, אסור לקדש ממקום התערובות ולמטה:

ר׳ יהודה פוסל. אפילו בשניהם כשרים פוסל ר׳ יהודה ליטול ממקום התערובות, גזירה אטו אחד פסול. ואין הלכה כר׳ יהודה:

פירוש תוספות יום טוב: ביאור הענין על מסכת פרה - פרק ח - משנה י

מפני שהם מי ביצים. פי' הר"ב דאיכא חציצה כו' וכ"כ הר"ש גם רש"י והתוס' דסנהדרין פ"ק ד' ה' אבל התוס' דב"ב פ"ה ד' ע"ד כתבו עוד דלפי שמי ביצים מתערבים בהם. פסולים למי חטאת לפי שאינן רדופין מחמת שנתערבין באגמים. ואין חיותן חיות גמור ע"כ ולישנא דגמ' פ"ח דסנהדרין דייקא הכי דקאמרינן עלה דמתני' לענין מי חטאת מים חיים בעינן ולפירוש האחר הל"ל חיים אל כלי בעינן: