מסכת תרומות - פרק ט - משנה א

הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה, שׁוֹגֵג, יוֹפַךְ. וּמֵזִיד, יְקַיֵּם. אִם הֵבִיאָה שְׁלִישׁ, בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד, יְקַיֵּם. וּבְפִשְׁתָּן, מֵזִיד, יוֹפַךְ:

הזורע תרומה שוגג יופך. חורש ומהפך, כדי שלא יגדל, ואין בכך כלום:

ומזיד יקיים. כיון שנקרא שם תרומה על השדה היה נראה כמאבד את התרומה:

ואם הביאה שליש אפילו שוגג יקיים. משום דאסור לאבד את התרומה:

ובפשתן מזיד יופו. ואפילו הביאה שליש, כדי שלא יהנה בקסמין ויחשוב שהזרע בלבד הוא דהוי תרומה ואסור, ועיקר פשתן משום קסמין הוא ולא משום זרע:

הזורע תרומה. ע' בפי' הר"ב במשנה דס"פ:

יופך. מפורש במ"ג פ"ב דכלאים: