מסכת חלה - פרק ג - משנה ד

כַּיּוֹצֵא בוֹ, הַמַּקְדִּישׁ פֵּרוֹתָיו עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, וּפְדָאָן, חַיָּבִין. וּמִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, וּפְדָאָן, חַיָּבִין. הִקְדִּישָׁן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ, וּגְמָרָן הַגִּזְבָּר, וְאַחַר כָּךְ פְּדָאָן, פְּטוּרִין, שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָן הָיוּ פְטוּרִין:

עד שלא באו לעונת המעשרות. כל אחד כמשפט המפורש בפ״ק דמעשרות:

וגמרן הגזבר. שנגמרו בעודן תחת יד הגזבר:

שבשעת חובתן היו פטורים. דכתיב דגנך. ולא דגן הקדש:

[*כיוצא בו המקדיש וכו'. משנה זו שנויה כבר בפ"ד ממס' פאה מ"ח. ועיין מ"ש שם בס"ד]: