מסכת דמאי - פרק ה - משנה ו

הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה, לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. נֶאֱמָן הַסִּיטוֹן לוֹמַר, מִשֶּׁל אֶחָד הֵם:

סיטון. סוחר הלוקח תבואה מבעלי בתים הרבה ביחד ומוכר לאחרים במדה גסה:

לא יעשר מזה על זה. דשמא מה שלקח ממנו בשניה מאדם אחר קנאו, ואתי לאפרושי מן הפטור על החיוב:

ואפילו מאותו הסוג. כלומר מאותה קופה. ודומה לו במסכח כלים (פט״ז מ״ג) הסוגים הגדולים:

ואפילו מאותו המין. דשניהם שחמתית או שניהם לבנה. ואם אמר הסיטון דמאדם אחד קנה נאמן:

הסיטון. עיין בפרק ב משנה ד מה שכתבתי שם. ומה שכתב הר"ב ומוכר לאחרים במדה גסה. מסיים הר"ש דשרי למכור דמאי כדתנן לעיל בפרק ב:

מאותו המין. לשון הר"ב דשניהם שחמתית או לבנה. עיין פרק ה דב"ב משנה ו: