מסכת יבמות - פרק ח - משנה ג

עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, אֲסוּרִים, וְאִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם, אֲבָל נְקֵבוֹתֵיהֶם מֻתָּרוֹת מִיָּד. מִצְרִי וַאֲדוֹמִי אֵינָם אֲסוּרִים אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת, אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר אֶת הַנְּקֵבוֹת מִיָּד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, קַל וָחֹמֶר הַדְּבָרִים, וּמָה אִם בִּמְקוֹם שֶׁאָסַר אֶת הַזְּכָרִים אִסּוּר עוֹלָם, הִתִּיר אֶת הַנְּקֵבוֹת מִיָּד, מְקוֹם שֶׁלֹּא אָסַר אֶת הַזְּכָרִים אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּתִּיר אֶת הַנְּקֵבוֹת מִיָּד. אָמְרוּ לוֹ, אִם הֲלָכָה נְקַבֵּל, וְאִם לַדִּין, יֵשׁ תְּשׁוּבָה. אָמַר לָהֶם, לֹא כִי, הֲלָכָה אֲנִי אוֹמֵר. מַמְזֵרִין וּנְתִינִין, אֲסוּרִין, וְאִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם, אֶחָד זְכָרִים, וְאֶחָד נְקֵבוֹת:

ואם לדין. שאתה דורש קל וחומר מעצמך:

יש תשובה. להשיב, מה לעמון ומואב שכן נתפרש טעמן, על דבר אשר לא קדמו והאשה אין דרכה לקדם, תאמר במצרי ואדומי שלא נתפרש טעמן:

לא כי. אפילו אם הייתי דן קל וחומר אין לכם תשובה. ומכל מקום הלכה אני אומר. ואין הלכה כרבי שמעון:

נתינים. גבעונים שנתגיירו בימי יהושע ונתונים לחוטבי עצים ושואבי מים:

[* עמוני ומואבי אסורים ואיסורן איסור עולם. נ"ל דתנא לישנא דקרא נקט דכתיב (דברים כ״ג:ד׳) לא יבא עמוני ומואבי וגומר עד דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם ומשום הכי לא קתני עמוני ומואבי אסורים איסור עולם וכן לקמן גבי ממזר נמי קתני כפל לשון שכן גם הוא בכתוב שם תרי זימני לא יבא ועיין מ"ש במסכת ידים פרק אחרון משנה ד':

מצרי ואדומי. אף על גב דבקרא מקדים אדומי נ"ל דהיינו טעמא דבקרא מהדר אהתירא לא תתעב וגומר קתני מצרי לבסוף דהוי רבותא אפילו מצרי שעשו כמה רעות לישראל אפילו הכי לא תתעב והתנא דמהדר אאיסור כדמסיק אף הנקבות. הוה הרבותא איפכא דאפילו באדומי אסורות הנקבות]:

אחד זכרים ואחד נקבות. תניא אמר רבי יהודה הרי הוא אומר בנים אשר יולדו להם דור שלישי הכתוב תלאן בלידה פירש"י כל הנולדים להם אפילו נקבה. ל"א תלה הבנים באם שיולדת אותם שהאם ראשונה והבן שני ואי לאו דנקבות אסורות למאי הלכתא תלאן בלידה:

לא כי. פירש הר"ב אין לכם תשובה דהיה להם להקדים נשים לקראת נשים וחכמים סברי כל כבודה בת מלך פנימה א"נ דכתיב [בראשית י"ח] ויאמרו אליו איה שרה אשתך וגו'. גמרא:

הלכה אני אומר. לאו הלכה למשה מסיני קאמר דאם כן אמאי פליגי עליה אלא הכי קאמר הלכה אני אומר כך קבלתי מרבותי. תוספות [עז:]. ועיין במשנה ט' פ"ד דסוכה ובמשנה ב' פ"ב דסוטה:

ממזרין וכו' ואיסורן איסור עולם וכו'. ויליף בגמרא עשירי דכתיב בממזר מעשירי דכתיב בעמון ומואב מה להלן עד עולם אף ממזר עד עולם ודון מינה ואוקי באתרא כדמעיקרא י' דורות דקרא א' זכרים וא' נקבות דכתיב ממזר מום זר ה"נ עד עולם דמייתינן בג"ש אחד זכרים וא' נקבות:

ונתינים. כתב הר"ב נתונים לחוטבי עצים כו' זה פי' השם דמקרו נתינים ולא בא לומר באיסורייהו דמיהושע הוא דהא הר"ב סובר דנתינים דאורייתא אסירי כמ"ש ברפ"ג דמכות ועיין מ"ש שם וכ"כ נ"י וקראם נתינים על שם ויתנם יהושע וגו' ואפילו נתגיירו כתיב בהו (דברים ז׳:ג׳) לא תתחתן בם וכתב עוד וכיון דלא כתיב בהו דורות ילפינן להו מממזרים לחומרא ע"כ. אבל יש חולקין בזה כמו שאכתוב בריש פ"ג דמכות בס"ד ושאין לנו הכרע בדברי הר"ב מה דעתו בזה: