מסכת תענית - פרק א - משנה ה

הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלשׁ תַּעֲנִיוֹת עַל הַצִּבּוּר. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחֲשֵׁכָה, וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה:

הגיע ר"ח כסלו וכו'. אע"ג דזמן רביעה האפילה היא בי"ז במרחשון כמ"ש לעיל. אשכחן ר' יוסי דפליג בגמ' שכתבתי לעיל. וס"ל שהיא בר"ח כסלו הלכך לר"מ אפילו במיעוט השני' אינה מתאחרת יותר ולפיכך ראוי שיהיו ב"ד גוזרין תענית. כ"כ הר"ן. ומיהו ברפ"ח דפיאה. ובמ"ו פ"י דשביעית. ומ"הפ"ח דנדרים. מפרש הר"ב כר' יוסי דבינונית בכ"ג במרחשון. וטעמא דהל' כמותו כדאפסיק בגמ'. וכמו שהאריך בזה הר"ן. ומתני' דהכא כר"י דהל' כמותו. אבל לקמן רפ"ג נסיב לה נמי הר"ב כר"מ. ודע דבפי' זמן רביעה דר"ח כסלו כפי מהשפי' הר"ב וכן הרמב"ם ברפ"ח דפיאה ופ"ח דנדרים מ"ג. קאי ארביעה שניה. ובה יש ג' זמנים. וכבר כתב בזה בכ"מ פ"א מהל' מתנות עניים: