מסכת עירובין - פרק א - משנה ט

מַקִּיפִין שְׁלֹשָׁה חֲבָלִים, זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה וְזֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין חֶבֶל לַחֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. שִׁעוּר חֲבָלִים וְעָבְיָן, יָתֵר עַל טֶפַח, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַכֹּל עֲשָׂרָה טְפָחִים:

מקיפין שלשה חבלים. אשיירא שחנתה בבקעה קאי:

זה למעלה מזה. ע״ג יתדות סביב, מן החבל התחתון לקרקע פחות מג׳ והרי כאילו כולו עומד דכל פחות מג׳ כלבוד דמי, וממנו לאמצעי פחות משלשה הרי עומד ששה טפחים פחות שני משהויין בשני האוירין, ומאמצעי לעליון פחות משלשה הרי תשעה טפחים עומד בשלשה האוירין פחות שלשה משהויין:

שיעור עובי החבלים יותר על טפח. שלשה משהויין, כדי שיהא בין הכל עשרה טפחים:

מקיפין כו'. פירש הר"ב אשיירא קאי וטעמא מפרש במשנה דלקמן: