מסכת כלים - פרק טז - משנה ה

פָּטִילְיָה, טְמֵאָה. וַחֲסִינָה, טְהוֹרָה. סִגְנִיּוֹת שֶׁל עָלִין, טְהוֹרוֹת. שֶׁל נְצָרִין, טְמֵאוֹת. חוֹתָל שֶׁהוּא נוֹתֵן לְתוֹכוֹ וְנוֹטֵל מִתּוֹכוֹ, טָמֵא. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל עַד שֶׁיִּקְרָעֶנּוּ אוֹ עַד שֶׁיַּתִּירֶנּוּ, טָהוֹר:

פטיליא. קופה עשויה ממינים של ערבה, ואוצרים בה גרוגרות:

וחסינה. כמין קופה עשויה מקוצים, ומשימין בה טיט:

סוגניות. לשון סוגה בשושנים, עושין כמין כפיפה קטנה מן העלים ומכסים בה פירות, ואינה אלא מלאכת עראי:

נצרים. מצורי הדקל:

חותל. כלי שעושים מחריות של דקל, ומניחין בו תמרים לחים והן מתבשלים בתוכו:

נותן לתוכו ונוטל מתוכו. אבל אם אינו יכול להוציא התמרים אלא א״כ יקרענו או יתיר החריות שלו, טהור. דכיון דקורעו או מתירו משליכו לאשפה והוי לתשמיש עראי:

וחסינה. פי' הר"ב כמין קופה. תרגום ונהרסו ממגורות [יואל א] אתפגרו חוסניא הר"ש. והרמב"ם הביא גם הוא זה התרגום ומפרש חסינה קופה גדולה דומה לבית ויעשה מערבה ברוב ימלאו אותה מחטה כאשר ירצו [לאצור] אותה. ע"כ. וזה יותר נכון לענין המקרא דמיירי באוצרות תבואה כדמסיים כי הוביש דגן.

טהורה. שאין תורת כלי עליה. הרמב"ם פ"ה מה"כ. והראב"ד כתב מפני שאינה עשוי לטלטל כלל:

חותל. פירש הר"ב כלי שעושים מחריות כו'. והוא מלשון והחתל לא חותלת [יחזקאל. הרמב"ם: