מסכת אהלות - פרק יג - משנה ב

חַלּוֹן שֶׁהִיא לַאֲוִיר, שִׁעוּרָהּ מְלֹא מַקְדֵּחַ. בָּנָה בַיִת חוּצָה לָהּ, שִׁעוּרָהּ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. נָתַן אֶת הַתִּקְרָה בְאֶמְצַע הַחַלּוֹן, הַתַּחְתּוֹן בְּפוֹתֵחַ טֶפַח, וְהָעֶלְיוֹן מְלֹא מַקְדֵּחַ:

חלון העשוי לאויר. להכניס בו אויר העולם, והיינו חלון העשוי למאור. ומשום דבעי למתני בנה בית חוצה לה, הדר תנייה:

בנה בית חוצה לה. כנגד החלון, ונתבטל אויר של חלון:

שיעורה בפותח טפח. כחלון העשוי לתשמיש:

נתז את התקרה באמצע החלון. שנמצא החלון חציו למעלה מן התקרה וחציו למטה:

החלון התחתון בפותח טפח. כדין חלון העשוי לתשמיש, דהא אין כאן אויר:

והעליון מלוא מקדח. דלמעלה מן התקרה הוא לאויר:

נתן את התקרה באמצע. פי' תקרה של הבית אשר [בנה] בצד זה הבית. הרמב"ם: