מסכת אהלות - פרק יב - משנה א

מסכת אהלות - פרק יב - משנה א

נֶסֶר שֶׁהוּא נָתוּן עַל פִּי תַנּוּר חָדָשׁ וְעוֹדֵף מִכָּל צְדָדָיו בְּפוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתָּיו, כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְהוֹרִים. טֻמְאָה עַל גַּבָּיו, כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְהוֹרִים. וּבְיָשָׁן, טָמֵא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר. נָתוּן עַל פִּי שְׁנֵי תַנּוּרִים, טֻמְאָה בֵינֵיהֶם, הֵם טְמֵאִים. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר:

פירוש ברטנורא : ביאור הענין על מסכת אהלות - פרק יב - משנה א

נסר שהוא נתון על פי תנור חדש. שלא הוסק, דלא מקבל טומאה. ובתנור העומד בחצר או בגינה איירי:

בפותח טפח. שהנסר רחב ויוצא חוץ לתנור טפח סביב מכל צדדיו:

שעל גביו. שעל גבי הנסר:

טהורים. דכיון שהתנור טהור, ניצולים הכלים. וכן אם טומאה על גבי הנסר וכלים תחת הנסר:

ובישן. כגון שהוסק התנור דמקבל טומאה:

טמא. התנור. שאין הנסר מצילו. וכל שכן כלים שתחת הנסר ושעל הנסר. וטעמא דמתניתין, דכלים נעשים אהלים לטמא אבל לא לטהר, הלכך חדש דלאו כלי הוא מציל, ישן דכלי הוא אינו מציל:

ור׳ יוחנן בן נורי מטהר !

נתון על שני תנורים. ראש הנסר על תנור זה וראשו השני על תנור אחר וטומאה בין שני התנורים. ובתנורים ישנים איירי. ואזדי רבנן לטעמייהו ורבי יוחנן בן נורי לטעמיה. ואין הלכה כר׳ יוחנן בן נורי:

פירוש תוספות יום טוב: ביאור הענין על מסכת אהלות - פרק יב - משנה א

טהורים. כתב הר"ב טעמא דמתניתין דכלים נעשים אהלים כו' הלכך חדש דלאו כלי הוא מציל כו'. עיין בפירוש הר"ב בסוף משנה יג פרק ט וכתב מהר"ם דכלים שתחתיו בכל מקום טמאים. כיון דעודף טפח מכל צד מביא הטומאה לכל צד. ואפי' כלים בתנור אינן נצולין מידי דהוה אאוכלים שגיבלן בטיט כיון דלא הוסק. כן נראה לי לפרשה. ע"כ:

טמא. פי' הר"ב התנור. וכ"כ הר"ש. וכתב מהר"ם. ונ"ל הטעם דכל כה"ג שהטומאה מתפשטת סביב לתנור מכל צד אמרינן אפילו מן הצד אדם וכלים כמאן דליתנהו דמי לטמא ולא לטהר. ומתפשטת הטומאה כל תחת הנסר. אפי' כנגד פי התנור. וכיון דתנור פתוח. נכנסת הטומאה לתוכו. ע"כ. ועיין פט"ז משנה ב:

רבי יוחנן בן נורי מטהר. כתב הר"ב דוקא בתנור. דאין הטומאה נכנסת לו. כיון דאין בין פי התנור לנסר טפח. דהויא לה כמגדל או כוורת שבפתח. ואין בין פיהם לשקוף טפח. דאין טומאה נכנסת להם. דהא דבעי צמיד פתיל היינו היכא דאיכא טפח בין פי הכלי לגג שעליו. אבל בכלים. מודה דטמאים דנעשה אהל לטמא ולא לטהר. ות"ק ס"ל דגזרו גם בתנור. דלא לימרו התנור מפסיק בין הטומאה שלא לעבור לצד אחר. עכ"ל מהר"ם:

הם טמאים. פי' התנורים עצמן טמאים. וכ"ש כלים שתחת הנסר מכל הצדדים. דבעודף מכל הצדדים [טפח] מיירי. הראב"ד פי"ב מהט"מ [הלכה ד']: